עמדתו של משרד האוצר מול המשבר והמאבק של המורות והמורים מחזיר אלינו את דוקטרינת ההלם, שבה מנוצלים משברים על ידי המדינה לחיזוק עקרונות השוק החופשי וצמצום המערכות הציבוריות
התחרות בין איגודים על היציגות במקומות העבודה הולידה שורה של פסקי דין שטרם מומשו כהלכה במציאות, ובינתיים, שכנוע העובדים לטובת איגוד כזה או אחר, מתרחש באופן שלעיתים חוצה את גבול הטעם הטוב
בצל השינויים המדיניים הדרמטיים והמהירים יחסית שעברו על העולם הערבי בעשור החולף, לאיגודי העובדים החופשיים היה תפקיד משמעותי בארגון הרחוב ובהגנה על זכויות כלכליות, פוליטיות וחברתיות
זהות תרבותית, לרבות זהות לאומית, מספקת סוג של שייכות שההיגיון המטריאלי של המעמד והאיגוד המקצועי מתקשה להחליף. אז למה דווקא עכשיו חשוב להמשיך במאבקים מעמדיים?
אחרי שנים רבות של דרדור מעמדם של המורים והמורות הן בידי המדינה והן בידי הארגונים שמתיימרים לייצגם, החלו מורות ומורים לעזוב את הארגונים ולבקש להתחיל את האיגוד המקצועי שלהם מההתחלה. האם המהלך יתפוס תאוצה ויביא לשינוי ממשי?
לאחר המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, התפכחו חלק מהפונדמנטליסטים הניאו-ליברליים מהדוגמטיות הקפיטליסטית והפכו "חברתיים". ההתפכחות הזאת הובילה אותם לגילוי סקנדינביה, ובזמן האחרון הם עסוקים בשיווק גירסה קפיטליסטית סלקטיבית, מוטה ומעוקרת מאיגודי עובדים גם לישראל
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
