ניתן היה לצפות שכשר בכיר מהקהילה הגאה יבקש איציק שמולי לקדם נושאים הקשורים לרווחה והנוגעים בשלל מצוקות של אוכלוסיות שוליים בקהילה הלהט"בית, אך השתלטות פוליטיקת הפונדקאות על השיח של קהילת הלהט"ב הגיעה לכדי מיצוי גרוטסקי בהסכם הקואליציוני הנוכחי
עקב האיום הנוכחי על קיומה של השדולה למען הדיור הציבורי בכנסת, חשוב להבהיר אי-הבנה עמוקה: לא מדובר בפתרון רק לעניים או למוחלשים ביותר, אלא במענה לחלקים נרחבים באוכלוסייה. ולא, אסור להיכנע להיגיון ההרסני של "מפעלי התיישבות" למיניהם מבית היוצר של איציק שמולי ודומיו
הבנת חלום המעמד הבינוני המזרחי תאפשר ניתוח מציאותי יותר ואולי אפילו כואב יותר של הפעילים המזרחים במחאה. "מעמד בינוני" – ערך של רמי אדוט מתוך הספר החדש "קריאת המחאה – לקסיקון פוליטי"
התעלמות נציגי המחאה לכאורה ממה שקורה בימים אלה בבתי המשפט אינו אלא המחשה לזה שמה שהחל ברחוב חייב להמשיך ברחוב. אחרות רוצות לדבר, והמפלגות יכולות לסייע להן בכך – ולשתוק
כל החיוכים המבוישים וכל הסיסמאות האידיאולוגיות שעוטפות את המעשה הקולוניאלי לא יכולות להסתיר כי מדובר במעשה שכזה. יעל בן יפת על מסעות הכיבוש של איציק שמולי
הפרויקטים עתירי התקציב "כפר איילים" ו"עושים שכונה", המשווקים לסטודנטים כתוכניות דגל להצלת העיר לוד, הם פני המדיניות החברתית-כלכלית בישראל: משקיעים בחזקים וכל היתר יקבלו פירורים ויאמרו יפה תודה. רותי לביא על מה שנקרא "תרומה לקהילה"
אם המחאה של קיץ 2011 יצאה נגד הפוליטיקה הישנה והמסיתה, כעת באה תנועת הנגד הריאקציונית ויוצאת במקום נגד הממשלה נגד החרדים והערבים – שתי האוכלוסיות העניות בישראל – תוך החלפת ערך השוויון החברתי והכלכלי בשוויון בנטל. והשמאל ממהר גם הוא להצטרף לשיח הלוחמים הזה ולהפגין את עליונותו המוסרית
כן, גם השנה ארגון מצעד הגאווה נעשה בידי הומואים תל אביבים אשכנזים, אבל העיקר שלכאורה "כל אחת מוזמנת". לצד זאת ההומו-לאומיות שוב זוקפת את ראשה בדמות הסיסמה הנבחרת "כל הארץ דגלים דגלים". חגי קלעי על מאבק שלא כרוך בהצהרת נאמנות
השלב ממנו חששו רבים הגיע, עם פיגוע שכופה על המחאה תובנה פוליטית. שמולי כבר הצהיר שצו 8 יגרום לו לקפל את האוהל, ובעודו מזמזם את ניגון ה"קמים עלינו להחריבנו" נאלץ העם להכיר בעוד עם
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
