בימים האחרונים נשמעים קולותיהם של החצי-חצי, בני ובנות מוצא מזרחי ואשכנזי מעורב, הטוענים כנגד השיח המפלג והלא רלוונטי בעיניהם. מכתב משוסטרית עם עור חום, שמתעקשת לא לפזר אבקת סוכר מעל הגזענות
בספרים שקוראים הילדים והילדות שלנו מופיעות בעיקר דמויות בהירות עור. הלובן מוצג כנורמלי וניטרלי, אך ילדים בצבעים אחרים לא מוצאים בו את עצמם. מקום טוב להתחלת המחשבה על שינוי היצירה המקומית הוא ספרות הילדים השחורה והמעצימה בארה״ב
כיצד האשכנזיות השתנתה מנקודת מבט של אשכנזים מדורות שונים – מתרבות למעמד, משקופה לנראית, מעבה לרזה. חלקים נבחרים מתוך מאמר בספר "מראי מקום: זהויות משתנות ומיקומים חברתיים בישראל"
איתמר טובי (טהרלב) מציע להבין את המפגש הפוליטי ברחוב לא כמפגש בין ימין ושמאל, אלא כמפגש בין מזרחים ואשכנזים. אולם ההסבר לביטויי הלאומנות לא קשור במישרין לדיכוי החברתי אלא לאופיה של המדינה ולטיבו של ה"פוליטי"
הקטגוריה החביבה של כור ההיתוך, "המעורבים", לא עומדת במבחן המציאות: בישראל, עובדות בנאליות כמו צירופים של שם משפחה, חזות ומקום מגורים ממשיכות לחרוץ סיכויי חיים ולעצב זהות אתנית, מעמדית ותרבותית. אז תשכחו מה"היום כולם מתחתנים עם כולם וכבר אין דבר כזה". על ספרה של טליה שגיב
בחירתו של לונדון להימנע מהתמודדות עם השאלות הקשות בפרשת חטיפת ילדי תימן, קשורה באופן הדוק לזהות שלו כבן הגמוניה מנשלת, לסירובו לוותר על הון סימבולי שהוא ושכמותו מחזיקים בידיהם
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
