היחס העוין של המדינה ללידות ללא אשפוז הוא תולדה של החלטה היסטורית שהתקבעה ומבססת ניצול נשים לטובת הפרנסה השוטפת של בתי החולים. החלטת בגצ משמחת, אבל הדרך לשוויון המיוחל עוד ארוכה
מאות הרוגים בעזה, על הפצועים אפילו לא מדווחים לנו. הפצועים שמשפחותיהם יתקשרו לרופאים לזכויות אדם בין המבצע הזה למבצע הבא, שכן שוב החרבנו את תשתיות הבריאות, את בתי החולים, את מוסדות השיקום
לפעמים זה מגיע נורא מהר, ואף אחד לא רואה את זה בא – לא המטופל, לא משפחתו, לא הרופאים. במקרים אחרים, הדעיכה היא איטית וידועה מראש. קורה שרופא בכיר יסתכל על חולה שנראה לי, כמתמחה צעירה, די סבבה, ויגיד, "האיש הזה יעלה לנו בסערה השמימה". ד"ר דנה דורון עם רשמים…
רופא שביקר אותי לאחר אחת מלידותיי אמר לי כי "לידה שמסתיימת כמו שצריך היא בגדר נס רפואי". על חוסר האמון של המערכת הרפואית בנשים והצורך של היולדות בשיתוף פעולה – לא במאבקי שליטה
אוחחח אני מטומטמת… לא נמרחתי ולא שתיתי, כמו ילדה קטנה היו צריכים לגרור אותי לבית חולים באמצע טיול משפחתי. קצת מעצבן, גיליתי שאני צריכה לשלם 500 שקל על הטיפול. הוא לא נמצא במסלול שלי, "רקפת", אלא במסלול החדש שמעליו – "ברקת". יומן פציינטית עתידי מאת טלי גולדרינג
הכנסת כמות קטנה של וירוסים מוחלשים או מומתים מסייעת לגוף להתמודד עם מחלה, אך רכיבי רפואה פרטית במערכת הציבורית אינם מצייתים לאותו עקרון. ההפרטה מהווה פגיעה אנושה ברפואה הציבורית