החודש הלך לעולמו לאון אדרי – מחלוצי תעשיית הקולנוע הישראלית. סיפורו המרתק מספק הצצה לשנותיה הראשונות של העיר דימונה ולההתמודדויות האנושיות והאמיצות של תושביה עם המציאות באותה עת. יהי זכרו ברוך
היסטוריה שבעל-פה מקשיבה לקולותיהם של נשים וגברים, אנשים רגילים, ומאפשרת לחוויות שלהם, למחשבותיהם, לאכזבותיהם, להיות חלק מהזיכרון החברתי הרחב. זהו קטע מתוך פרויקט מחקר יחיד מסוגו על דימונה, שיוצג השבוע לראשונה
כיצד ניסו בן גוריון וגולדה מאיר לסכל את פעילותו של הוועד לפירוז גרעיני בישראל, ורדפו פוליטית את חבריו, אינטלקטואלים כמו ישעיהו ליבוביץ וגרשום שלום? מתוך הספר החדש ״המאבק על הפצצה״
הסרט ״שם.אב״ מעביר מציאות פשוטה של בית, ומדבר על הקשר בין אב לבתו, בין זו לאמה, בין אדם למקום עבודתו, בין אדם למצב הביטחוני כאן, בין אדם למדינה שהוא חי בה. וכל זה, מתוך הסלון של משפחת אבוקסיס
הפנים של יוסי הופיעו ללא הפסקה בתקשורת הארצית וכולנו התרגשנו והסתובבנו עם חזה נפוח מגאווה. בשנים בהן שמה של דימונה עלה לכותרות לרוב בעקבות בעיות אבטלה, זה היה שינוי מרענן. עמית בוטבול על 19 שנות קריירה של כדורגלן דימונאי גאה, יוסי בניון. לכבוד פתיחת העונה
'איך היא, איך זאת, יצאה מדימונה?' השאלה הזאת לא הפסיקה להישאל", ראיון עם בימאית "קירות לבנים" על המפגש בין קולנוע למזרחיות והרגע בו הבינה שהסרט שלה יעסוק במות סבתה. רשימה נוספת בבלוג על תרבות דימונאית
ספר הביכורים של קובי עובדיה מתרחש בכלל בירוחם – אך מי שגדלו בדימונה יזהו את נופי ילדותו וילדותם. התווים המוכרים האלה עשויים גם לספק תשובה, לפחות חלקית, לשאלה שבה יעסוק בלוג חדש זה – מה היא "תרבות דימונאית"?
ההסכם שנחתם לאחר מאבק ארוך ולפיו עיר הבה"דים תעבור לשטח השיפוט של ירוחם, הוא פתרון מקומי בלבד ולא רפורמה אמיתית בחלוקת הקרקעות המעוותת בישראל. חבל ששוב בוחרת מנהיגוּת ערי הפיתוח שלא להתארגן במשותף מול העוול ההיסטורי שיצרו המועצות האזוריות
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
