אני כמובן שונא מלחמות, אבל זו האופציה היחידה העומדת בפני חילונים, דמוקרטים וחלק גדול מהמסורתיים, שבעוד שלושים שנה לא יצליחו לחיות כאן בחופשיות. מחשבות על סדרתו התיעודית החדשה של רון כחלילי, "מלחמות היהודים"
ביום שבו יחדלו הישראלים-יהודים-ליברלים להפקיר את הזהות היהודית בידי הדתיים, אפשר יהיה להתחיל לנכס זהות יהודית, עכשווית, תפורה למידותנו. מרגע שישראלים (יהודים) יקראו לעצמם יהודים, יחוקקו חוקים יהודיים, אפשר יהיה למלא את חיינו ברוחניות, שנמצאת בהלימה ובתואם (אם כי מוגבל) עם תנאים פוליטיים ליברליים רצויים
אז כמה מאיתנו נדרשו לשאלה על מה הם מוכנים לוותר בכדי לאפשר קיום משותף עם החרדים? משה שריקי על ההכרח לנסח "טוב כללי" מאחד ולא מפריד בין הציבור החילוני לציבור החרדי, אגב הדיונים על חוק טל. בדיוק ההפך מכל הירון לונדונים
עוד בספטמבר התלוננו ארגוני נשים על הפגיעה בתלמידות בבית שמש, אך לשווא. תמי קצביאן על הדרת נשים בחסות המדינה, המתרחשת גם במרחב החרדי וגם במרחב החילוני – שמתהדר בליברליות שלו
חילונים הם ממש לא השחורים של ישראל, וחילוניות אינה תמיד סממן ל"נאורות". אלמוג בהר על ההכרח להתמודד עם מודל ההפרדה החרדי, מבפנים ובמחוץ, אבל רק במקביל להתמודדות עם הדרת נשים ממרחבים פוליטייים וחברתיים נוספים
אכן, לא לגיטימי להרחיק אזרחים פרטיים או קהילה אזרחית מאזור מגורים מסוים – אבל ברמת אביב מדובר בפעילות מיסיונרית מובהקת מטעם חב"ד. תגובה למאמרו של אורי ביתן
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
