היא חושבת שאמונות תפלות הן דבר מרתק, לא יודעת להצחיק בשפה שאינה עברית והציפורניים שהפסיקה לכסוס הולידו תערוכה. האומנית לירון חנה אוחיון עונה על השאלון של העוקץ
תכנית חדשה מבקשת לתווך לתלמידי ישראל את הוויכוח הציבורי על ההפיכה המשטרית, והציגה מסמך שכולו אי דיוקים וניסוחים מוטים דוגמת "מערכת המשפט צברה כוח רב מדי". ניתוח קצר, המלצות קריאה והזמנה לכנס
אבי מעוז מטריד אתכם? אושרה שייב לרר מסכמת את התהליכים המסוכנים שהתרחשו בשנים האחרונות במערכת החינוך הישראלית, ומזכירה מי הכניסה את פורום קהלת אל המערכת, בדלת הקדמית
"פשוט יכולתי לדבר. בלי דריכות, בלי חשש, בלי התלבטות, בלי לגייס כוח לעימות ובלי הברירה הנוראה של ויתור על הביטוי". כיצד מפגש של חוקרים וחוקרות מזרחים היה למרחב בטוח שחסר כל כך באקדמיה הישראלית
ללא לימודי ספרות, היסטוריה, גיאוגרפיה ועוד מקצועות הומניים משמעותיים, רוב האוכלוסייה תעבור תהליכי הפגרה ואי השוויון בין המרכז לפריפריה יגדל. אבל זה לא עוצר את גלגלי הרפורמה החדשה של משרד החינוך, שתופסת טרמפ על משבר הקורונה
תהליכים עדינים ומאומצים של חמש שנים, שהתקיימו בבית ספר אחד בשכונה מוחלשת אחת בהובלת מנהלת נחושה ומסורה אחת, ייגדעו בקרוב באחת – כשבאותו מקום ממש יוקם בית הספר של היהדות הרפורמית וימחק את בית הספר הקיים. הכל במסווה של הצלת השכונה
לא היה צריך ועדה ציבורית מיוחדת, בראשותו של משורר, על מנת לומר את מה שכולם במשרד החינוך ידעו וצריכים היו לדעת. ועדת ביטון לא אמרה את שצריך היה לומר על העיוות בחשיבה האשכנזוצנטרית, ונבהלה מהצל שהיא אמורה היתה להטיל בהיסטוריה – לטובת שירותו של הגביר בנט
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
