תכנית חדשה מבקשת לתווך לתלמידי ישראל את הוויכוח הציבורי על ההפיכה המשטרית, והציגה מסמך שכולו אי דיוקים וניסוחים מוטים דוגמת "מערכת המשפט צברה כוח רב מדי". ניתוח קצר, המלצות קריאה והזמנה לכנס
אבי מעוז מטריד אתכם? אושרה שייב לרר מסכמת את התהליכים המסוכנים שהתרחשו בשנים האחרונות במערכת החינוך הישראלית, ומזכירה מי הכניסה את פורום קהלת אל המערכת, בדלת הקדמית
ללא לימודי ספרות, היסטוריה, גיאוגרפיה ועוד מקצועות הומניים משמעותיים, רוב האוכלוסייה תעבור תהליכי הפגרה ואי השוויון בין המרכז לפריפריה יגדל. אבל זה לא עוצר את גלגלי הרפורמה החדשה של משרד החינוך, שתופסת טרמפ על משבר הקורונה
תהליכים עדינים ומאומצים של חמש שנים, שהתקיימו בבית ספר אחד בשכונה מוחלשת אחת בהובלת מנהלת נחושה ומסורה אחת, ייגדעו בקרוב באחת – כשבאותו מקום ממש יוקם בית הספר של היהדות הרפורמית וימחק את בית הספר הקיים. הכל במסווה של הצלת השכונה
לא היה צריך ועדה ציבורית מיוחדת, בראשותו של משורר, על מנת לומר את מה שכולם במשרד החינוך ידעו וצריכים היו לדעת. ועדת ביטון לא אמרה את שצריך היה לומר על העיוות בחשיבה האשכנזוצנטרית, ונבהלה מהצל שהיא אמורה היתה להטיל בהיסטוריה – לטובת שירותו של הגביר בנט
דו״ח ועדת ביטון אמנם רחוק מלהיות מושלם, אך ההצעה המהפכנית שבו מבקשת לחלץ אותנו מהבלעדיות של הסיפר הציוני קלאסי-אירופוצנטרי ולחשוב מחדש על זהות והיסטוריה. זוהי הצעה שעשויה להועיל לכולנו ולייצר דיאלוג ממשי בין קבוצות על עבר, הווה ועתיד
מחוץ לגבולותיה של התרבות והמורשת המזרחית שנכנסה לדו״ח ועדת ביטון נותרו כמה מהקהילות המודרות ביותר בישראל: יהודי בוכרה, גיאורגיה וקווקז. הדבר מעיד לא רק על בעייתיות הדיכוטומיה בין ״מזרחים״ ל״אשכנזים״, אלא גם על הצורך בהכלה ובגישה רב-תרבותית של ממש
אין שום סיבה שאדם סביר יתנגד לרוב ההמלצות בדו"ח ועדת ביטון. נקודת המבט היא לעתים ציונית לפני הכל, אבל הוא כולל גם תיאור עשיר ומעניין של המציאות ושל מערכת החינוך הישראלית. נותר לראות כעת האם בנט הוא עוד פוליטיקאי שגוזר קופון על גבה של יהדות המזרח
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
