כמחצית מהתלמידים הערבים שניגשו לבגרות באזרחות ב-2014 נכשלו בה. זו אינה רק סוגיה הישגית, של שעות לימוד והכשרת מורים, אלא מהותית – של המשבר העמוק והמתמשך של תלמידים ומורים ערבים בישראל עם מקצוע האזרחות
אני ממליצה לכל ניאו-ליברליסט וקפיטליסט לבוא לחנך שלוש שנים בתיכון מוסלל בפריפריה בכיתה של תלמידים מתקשים – ולבחון את האידיאולוגיה האכזרית הזאת מול העוני, הפערים וההזנחה הממוסדת
כותבי הספר מעורר המחלוקת ״להיות אזרחים בישראל״ התהדרו ב״מגוון מומחים אקדמיים״, אולם שכחו לציין שחלקם זכו לניתוק מגע מצד משרד החינוך לאחר ששלחו את הערותיהם הביקורתיות. אנו מביאים כאן לראשונה את חוות דעתה של אחת מהן, ד״ר חנה לרנר, שקבעה כי ״כתב היד אינו מותאם ללימוד אזרחות בקרב כלל המגזרים״
כל שיש למשרד החינוך להציע לתלמידים בעת המתוחה הזו, הוא העדר כל התייחסות להיסטוריה והתמקדות ברגשותיו של היחיד ובקלישאות חלולות. אין זה אלא המשך טבעי להכחשת הכיבוש המתמשכת של מערכת החינוך בישראל, שלמעשה רווייה בפוליטיקה
מורות וגננות במערכת החינוך אינן מסוגלות לתת מענה לכיתה הטרוגנית במוצאה. צריך לקוות שמתישהו ילד חום לא יהיה בגדר “אמא, הנה כושי”, או גרוע מכך, ברוח המאבק הנוכחי, “אין שחור ואין לבן”. כי השוטר הלבן והאלים הבא כבר נמצא – בבית, בכיתה, בחדר הלידה, בבטן אמו
הויכוח בעניין פיטוריו של אדם ורטה הוא בין חינוך לפטריוטיזם עיוור לחינוך לפטריוטיזם בונה, בין חינוך לסגירות לבין חינוך לפתיחות וביקורתיות, בין חינוך לקונפורמיות, צייתנות וצנזורה עצמית, לבין חינוך שמטפח חופש ביטוי, זרימת מידע חופשי והבעה חופשית
“לאחר שסיימה את עדותה ביקשה המורה מתלמידיה לחלוק את סיפורי המשפחה שלהם מתקופת השואה. בכיתה השתררה דממה. אף אחד מהתלמידים לא היה יכול לחלוק עם הכיתה סיפורים משואה, שכן משפחותיהם לא חוו אותה”. מה ההבדל בין האופן שבו מנחילים לתלמידי תיכון מזרחים ואשכנזים את הזיכרון הלאומי? ואיך זה תורם להסללה?
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
