והנה אחרי שנים בהן צברו החברות הגדולות רווחים, מופיע שר האוצר ונכנע כמו שרק הוא יכול לשיטות ההתחמקות ממס, או גרוע מכך להעלמות מס. והכניעה הזאת היא לחלוטין אידיאולוגית
במראית עין של משבר חזרנו לנקודת האפס של הדיון: שוב מדברים על קיצוצים מאסיביים בתקציב הרווחה ועלייה משמעותית בתקציב הביטחון. זה הרגע להבהיר לממשלת נתניהו שהמאבק של הקיץ שעבר היה רק קדימון למאבק על תקציב המדינה 2013
אילו לא היו אנשי עסקים בישראל, כל המערכות היו קורסות, כל העובדים היו מובטלים, היינו חוזרים לטפס על עצים. טוב ששר האוצר וראש הממשלה נאבקים בהתלהמות נגד המגזר העסקי ומבקרים את המחאה. איציק ספורטא על הבשורות מהוועידה לחיזוק המגזר העסקי
בנק ישראל ופקידי האוצר רואים בעובדי קבלן לא יותר מאשר מכשיר לקיומה של כלכלה משגשגת. מבלי למצמץ, הם מעזים לשלוף את העובדים במדינות סקנדינביה כצידוק לקיומו של המעמד המנוצל הזה בישראל. איציק ספורטא מזכיר לנו לאן באמת עלינו לשאוף
כוונות טובות שהופכות שוב לרעיונות ניאו-ליברליים מאפיינות חלק גדול מהמחשבה הנוכחית על רווחה בישראל. נעמה נגר משכללת את דלות השיח עם רעיון היווצרותו של מעמד חדש, העומד גם בבסיס המחאה של הקיץ האחרון
המחאה החברתית תצליח דווקא אם תתעלם מהמלצות שונות להעביר תקציבים ממגזר זה או אחר, ודווקא משום שהיא מהפכה "של כולם". תגובה למאמרו של יזהר אופלטקה בוויינט, שהפך את החרדים לשעיר לעזאזל