הקבוצה הנזקקת בישראל: אנשי עסקים
מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל”ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.
שלשום (ג’), בעודי מנסה להכין שעת שידור ברדיו “גלגלים ברשת” עיינתי בעיתונות הכלכלית באינטרנט ונתקלתי בידיעות ודיווחים על הוועידה לחיזוק המגזר העסקי של איגוד לשכות המסחר. חשבתי שיש מישהו שהחליט שהאחד באפריל חל ב-12 ביוני ולכן הוא כינס את אלו שהכלכלה הישראלית מטיבה עימם כדי שיוכלו לספר עד כמה רע להם פה.
כינוס כזה לכשעצמו, גם ביוני, אינו בעייתי במיוחד כי כידוע ארגונים נוהגים לכנס כינוסים כדי ליידע את הציבור עד כמה הם חשובים וכדי לטפוח על שכם עצמם. אבל כשקראתי כמה מההתייחסויות בכנס, בעיקר של שר האוצר וראש הממשלה, הבנתי שמדובר במשהו הרבה יותר רציני מבדיחה עונתית או מטפיחה רגילה על השכם. ראש הממשלה המגובס אמר דברים שגם אילו הייתי שומע אותם מפי סטודנט שנה אל”ף, הייתי מביט עליו בהשתוממות והייתי מצר על קוצר ראייתו ותפיסת עולמו שעולם הנמלה רחב ממנה מני ים.
וכך אמר ראש הממשלה: “ללא הסקטור העסקי אין צמיחה, אין בידול ואין יתרון למשק הישראלי. כל מערכות המדינה והממשלה לרבות מערכת הרווחה, הבריאות, החינוך והרשויות המקומיות נשענות כולן על הסקטור העסקי, על היצרנות והיצירתיות שבו, המניע את הכלכלה הישראלית לצמיחה”. אם עד היום לא הבנתי למה מרעיפים על המגזר העסקי הטבות ללא סוף, עכשיו אני מבין. כי מה היינו עושים בלעדיהם כל המערכות היו קורסות, כל העובדים היו מובטלים, בכלל היינו חיים בג’ונגל בלי דעת קרוא וכתוב. מזל שיש אנשי עסקים שבטובם מחלקים איתנו את פרי עמלם. טוב, לא ממש מחלקים, אבל זה לא כל כך חשוב. חזרנו לימי השמן והרזה, רק שהפעם לא רק שהשמן מכביד על הרזה אלא שבלעדי הרזה הכל היה מתמוטט.
שר האוצר, שנראה יותר ויותר כמו יישות וירטואלית המדקלמת דברים מדף מסרים שנכתב עבורה, ליהג על התקציב הדו-שנתי (רגע, זה לא שייך כבר, ויכול לרדת מדף המסרים), ומה על צמיחה ואבטלה ותקציב אחראי ודוגמאות ממדינות שכשלו ועוד. בעיקר נשלח שר האוצר לדבר על פופוליזם ומחאה: “את ההתלהמות נגד המגזר העסקי צריך לעצור בלי חשש, גם אם זה כרוך בביקורת על המחאה שבחלקה הייתה התלהמות נגד אנשי העסקים תוך התעלמות ממצבה של הכלכלה העולמית”. מעניין מאוד שהשר מתעניין בכלכלה העולמית ללא גבול, ולא רואה מה קורה מתחת לאפו. כן, אי שוויון ומערכות ציבוריות מופרטות ופועלות בתקצוב חסר, אבל העיקר שלא תהיה התלהמות כנגד אנשי עסקים, הקבוצה הנזקקת ביותר בישראל.
אחסוך מכם דוגמאות לבכיינות של אנשי העסקים, אבל אין ספק שתפישת עולמם של קובעי המדיניות בישראל נעולה על עולם הפוך, אבסורדי ומעוות, בחרו את מילת התואר המתאימה. זה גם אומר שהדרך עוד ארוכה לשינוי משמעותי במדיניות וככל שהפעולה כנגד תפיסת העולם של אנשי העסקים ושל קובעי המדיניות תהיה חזקה יותר, כך יהיה סיכוי שניחשף פחות לדברים המתרחשים למעלה, בין ההון לשלטון. בעצם, הייתי רוצה לראות את ראש הממשלה ושר האוצר מעלים על נס את פועלם של “סתם” עובדות ועובדים בישראל שבלעדיהם באמת לא היה לנו כאן כלום.


