עקב האיום הנוכחי על קיומה של השדולה למען הדיור הציבורי בכנסת, חשוב להבהיר אי-הבנה עמוקה: לא מדובר בפתרון רק לעניים או למוחלשים ביותר, אלא במענה לחלקים נרחבים באוכלוסייה. ולא, אסור להיכנע להיגיון ההרסני של "מפעלי התיישבות" למיניהם מבית היוצר של איציק שמולי ודומיו
הליברליות לכאורה של יש עתיד והבית היהודי אינן אלא גרסאות שונות של ניאו-שמרנות שמאשימה מיעוטים מוחלשים במצבם ופוגעת בהם. לפיד, בנט ונתניהו הם ממשיכי דרכם של תאצ'ר, רייגן, פינושה ובוש
"העסק לא עובד, השיטה הפוליטית פשטה את הרגל. צריך משהו חדש". אבל חבל שמה שעומד מאחורי המנטרה של יאיר לפיד הוא תקנון מפלגתי שבו מלבד נשימה ושיעול, כל פעולה אחרת של חבר מפלגה לא תיעשה ללא אישור המנהיג
מלבד נשימה ושיעול, כל פעולה אחרת של חבר מפלגה לא תיעשה ללא אישור המנהיג. יוסי דהאן מעיין בתקנון מפלגת "יש עתיד" ומגלה שההשראה למבנה המפלגה החדשה מקורה כנראה במפלגת "האיחוד הלאומי" של רוברט מוגבה, נשיא זימבבאואה
