הפגנת המחאה על מצב הדיור הציבורי בבאר שבע השבוע הראתה את כוחה של אחווה נשית אמיתית, של קבוצת נשים שעד לפני חודש לא הכירו זו את זו. ההיענות העצומה הראתה באיזה עצב חשוף הדברים נגעו, ואיזו חבית אבק שריפה ממתינה בשכונות ובאזורים המוזנחים של ישראל. גיבורות מאבק הדיור הציבורי בבאר…
ההצעה של מנהיגי המחאה לקיים מו"מ שקוף, פתוח ומתועד היא מרחיקת לכת בעולמם של הפוליטיקאים ועסקני אגודת הסטודנטים. אלה, כמו עופר עיני, לא מוכנים לחרוג מנוהל הדיון החשאי בלי הכיסוי
באתנוקרטיה הישראלית המאבק "נגד" הפך לדגל מוביל, וכך מצאנו את עצמנו יהודים נגד ערבים, דתיים נגד חילוניים, עולים נגד ותיקים וסטודנטים נגד שאר העם. כעת יש סיכוי למאבק משותף וליצירתו של מגזר חדש – המגזר החברתי. דיווח ממאהל באר שבע
ועל כן יש לחשוב איך לממש את המהפכה: הקמת מפלגה חדשה, תמיכה נוספת בחד”ש, השתלטות על מפלגות קיימות, וכמובן חיזוק ארגוני עובדים קיימים הם רק חלק מהאפשרויות
רה"מ מרמז על קיצוץ במשרדים, אך זה לא הפתרון. במקום ללמוד ממדינות שבהן יש צדק חברתי גבוה, כאן מתעקשים על הטבות מס במיליארדים לבעלי ההון ועל השקעה חברתית מהנמוכות בעולם
מה שמפריע למבקרי המחאה מימין זו התחושה שגנבו להם את המונופול על קביעת סדר היום הלאומי: החלפת השיח הלאומני אודות שטחים ואויבים מבית בשיח אזרחי של זכויות וצדק חברתי
על בית פוליטי לכלל האזרחים כאן. כי זה מה שמאפיין את מאבקי הדור הצעיר, מהדיור ועד לעובדים הסוציאליים: הם לא מוכנים לדאוג רק לעצמם, כפי שקורה בישראל המופרטת