שלמה מעוז, קפיטליסט קיצוני ותומכו הנלהב של נתניהו, תוקף את המחאה של “רוטשילד” בשם ערכים חברתיים שהוא עצמו בז להם. עמוס נוי מזכיר שלמגינת לבם של פעילי שמאל מזרחי ואשכנזי גם יחד, אין שום חפיפה אוטומטית בין מאבק מזרחי ומאבק חברתי
ההתייצבות מאחורי שלמה מעוז בשל היותו מזרחי וההשתלחות בדפני ליף בשל היותה אשכנזיה מבטאת פוליטיקה ימנית מוכרת ומסוכנת, לפיה מוצא אתני הוא בסיס מספיק להזדהות וסולידריות. רן הכהן על גזענות ומונופולים
הפרת הטאבו על הדיכוי המזרחי בישראל הצליחה להחריד השבוע את אמות הסיפים של הבית הלאומי. איריס חפץ עם הסבר לפחד הקדמוני האשכנזי מגברים מזרחים, ועם הפתרון הפרימיטיבי של בליעה ועיכול, המאפשר להם לשמר את הסדר החברתי
מאהל התקווה, מסמליה המובהקים של ההתעוררות החברתית, חיזק בימיו הטובים את הקהילה המקומית וביטא את הדרישה לצדק באופן שחוצה מעמדות ומגזרים. אורי בן דב על הפינוי הקרב ועל הדרכים להיאבק בו
נציגי האוצר לא טרחו להסביר עבור מה נדרש הכסף, בקואליציה ממילא לא רצו לשמוע, וכך כמו תמיד שוב תפח לו תקציב הביטחון ב-780 מיליון שקל – כאילו לא היתה מחאה ולא היה טרכטנברג
אחרי שמאות אלפי בני אדם יצאו לרחובות הקיץ, ממש לא מוגזם לפנטז על אתגרים חדשים הכוללים בין היתר כניסה לפוליטיקה – ולא על חשבון התנועה החברתית. לב גרינברג עם כמה נקודות עקרוניות, עצות קונקרטיות וסכנות האורבות בהמשך הדרך
המחאה החברתית הוכיחה כי במציאות ניאו-ליברלית, בנושאים החשובים ביותר לציבור, נבחרי הציבור הם לא יותר מאשר חותמת גומי להחלטות של טכנוקרטים מהאוצר ובנק ישראל
“הקפיטליזם הוא שיטה מיושנת, והמשכו יוביל רק לברבריות. או שהשמאל הרדיקלי יוביל צעדים מהפכניים קדימה, או שמהפכת הנגד תנצח”. לכלכלן המצרי סמיר אמין יש תוכנית לתנועת המחאה העולמית