האם מתכנני השפה העברית ראו בשפה הערבית מקור השראה לשפה העברית? האם שקלו לשערב את העברית, כלומר להפוך אותה לערבית יותר? ומדוע תוכנית זו לא הושגה? קטע מתוך הספר "בוראים סגנון לדור", העוסק בדיוני ועד הלשון בשנים 1912-1928
הקטגוריה החביבה של כור ההיתוך, "המעורבים", לא עומדת במבחן המציאות: בישראל, עובדות בנאליות כמו צירופים של שם משפחה, חזות ומקום מגורים ממשיכות לחרוץ סיכויי חיים ולעצב זהות אתנית, מעמדית ותרבותית. אז תשכחו מה"היום כולם מתחתנים עם כולם וכבר אין דבר כזה". על ספרה של טליה שגיב
במופע האימים שלו בכנס שדן בתנאי האפשרות של אוניברסיטה ציבורית וחופשית בישראל ואחר כך במאמר ב"הארץ", סימן פרופ' אריאל רובינשטיין את המארגנים כשמאל קיצוני – ובכך בעצם הצטרף לשאר המאיימים לחנוק את מעט המרחב שנותר למחשבה הביקורתית כאן
איך, למרות כל הידע הקיים, המיתוס לגבי הבדלים מהותיים בין נשים לגברים ממשיך לשגשג במחקרים על מין ומגדר בתחום מדעי המוח? והפעם: עוד מאמר פופולרי שמסקנתו היא שנשים וגברים הם יצורים מכוכבי לכת שונים
חסד עשו עמנו שומרי הסף האקדמיים שמנעו משלמה סבירסקי את הכניסה למוסד להשכלה גבוהה. כמה גדול היה הנזק אם היה מכלה את ימיו בניסיונות להכניס מאמר ל-American Journal of Sociology. סיכום פועלו עד כה של אחד האנשים המשפיעים על המאבק למען צדק חברתי בישראל
הצעד האחרון באיום המתמשך של המועצה להשכלה גבוהה לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, צריך להעמיד את כל הקהילה האקדמית על הרגליים האחוריות
בעודה מסירה את כיפת הברזל שמגינה על חופש הביטוי וחושפת את אוני' בן-גוריון לנזקי הממון ולהשתקה הפוליטית, ממשיכה הנשיאה פרופ' רבקה כרמי להתייחס לתפקידה כאילו הוא נוגע רק למושג צר מאוד של פוליטיקה. נעם הופששטר תוהה, האם האקדמיה שלנו התרחקה עד כדי כך משליחותה לדורותיה?
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
