"המרוקאים החדשים" היא לכאורה מצעד ניצחון על הבושה, שנועד לשמח את ההמונים. אבל היא הופכת את המרוקאיות למותג נוטף מתיקות ומתינות, תוך הפניית גב בוטה להיסטוריה של מאבק ולשאלות מתבקשות • שלוש הערות על תרבות ופוליטיקה בשולי סדרת הכתבות המדוברת של אבישי בן חיים
סרטו התיעודי של רפאל בלולו על רבי דוד בוזגלו משיב למרכז הבמה את עולם הפיוט המרוקאי. סיפור חייו של ר׳ דוד במרוקו והגעתו לדימונה עושה תיקון לדימויי השממה והחולות המייצגים את יהודי צפון-אפריקה. למעשה, הסרט עושה מהפך: הצפון-אפריקאים הם אלה שמגיעים מהציוויליזציה ומהתרבות אל השממה והתוקפנות הציוניות
נתנו לי להרגיש אבק, שחבל לי להתאמץ. נפש של ילד, ובטח של ילד עולה בעולם חדש עבורו, לא יכולה להתמודד בלי שום חיסון במצבים כאלה. יוסי אוחנה מספר כיצד הוסלל ללמוד בכיתה ללא בגרות
לא שאין בה בעיות, אבל ההיפוך שהיא מחוללת במשוואה איכות=אשכנזי / שטוח=מזרחי, הנשים החזקות שמככבות בה והיחסים עם היטלר עושים מ"זגורי אימפריה" סדרה מעניינת וחשובה. ואין על ויויאן!
יצירה מזרחית היא קודם כל יצירה במקום עם רעב גדול. וכשרעבים, גם קסטות מהשוק יעשו את העבודה – איכות זה לוקסוס של שבעים. אבל מאור זגורי החליט להאכיל אותנו במטבוחה עם קיצורי דרך אדיפליים
