מדוע התחזקות היסטורית של המגזר הערבי לצד התחזקות מפלגות עם סדר יום כלכלי-חברתי שמאלני כמו כולנו וש”ס, עדיין נחוות כ”תבוסה” בקרב חלקים גדולים מה”שמאל”? אלעד בן אלול מנער את החשיבה על ימין/שמאל וחילוני/דתי ומקווה שחשבון הנפש יוביל ליצירת קול אותנטי ולא מדיר
השמאל בארץ מתנכר בשיטתיות לאינטרסים של הציבור המזרחי. לכן מזרחים מוצאים בית בימין הפוליטי, ולכן אשכנזים מתבצרים בשמאל הלבן. כך שגם בבחירות הקרובות – בלי לדבר גלויות על זכויות היתר של האשכנזים, לא יהיה כאן שינוי פוליטי של ממש
האחריות המוסרית שלנו לצעוק מול פעולה נפשעת נגד העם הפלסטיני אינה תלויה בדבר. בכך צודק סמי שלום במאמרו “חשבון מזרחי” במאה אחוז. אבל לפני שנשבור ידיים ורגליים לימין המשיחי, כבקשתו, כדאי לשאול האם בכלל יש שמאל בארץ שאפשר לעבוד איתו, כזה שמשלב בין מאבקים צודקים, או שמא זה שמאל סלקטיבי…
את השיח הליברלי של “כפייה” מול “חופש” בנושא סגירת המרכולים בתל אביב בשבת, אפשר לסבך עם הדיון הציבורי הסוער בו פסק אתמול ביהמ”ש העליון בארה”ב בעניין “הובי לובי” ואמצעי מניעה לנשים: חמישה שופטים גברים קבעו שלתאגידים בארה”ב יש חופש דת, וחשפו כיצד גם כאשר המדינה משתמשת ברטוריקה של “חופש”, השוק…
אלי בן דהן וניצן הורוביץ מדווחים בפייסבוק על המאבק הפרלמנטרי סביב שעון הקיץ, או מדויק יותר סביב רבע שעת עבודה של עובדים דתיים במשך השבועיים האחרונים של אוקטובר. אופיר טובול מנתח
רון חולדאי הוא נציג ברית של תושבים מבוססים, אשכנזים ברובם, ושל בעלי ההון. ניצן הורוביץ אינו קורא תיגר על ברית זו. לכן על פעילי שמאל רדיקלי להילחם בכל הכוח על הצבת מועמד/ת משכונות הדרום בבחירות לראשות העיר
“המפלגה אינה כזו”, “זה רק מקרה פרטי ולא מייצג”, “הדברים הוצאו מהקשרם”… עד מתי תמשיכו להתחבא מאחורי תירוצים ותימנעו מלתבוע מנציגיכם אחריות ודין וחשבון? רוויטל מדר קוראת לתומכי ותומכות מרצ להתעשת