האופן בו מספרת המדינה את עתידה בתוכנית הכלכלית החדשה מתבטא במטבעות לשון כגון "אוכלוסיית המובטלים הכרונים" – מגיפה של ממש. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
כאשר יש עודף בהכנסות ממסים מחזירים חובות (רק כדי לקחת שוב הלוואות בשנה הבאה), ואילו כאשר יש חוסר בהכנסות ממסים, מקצצים בתקציב. זה נקרא ניהול תקציב יעיל. ובינתיים, האזרחים…
לפי בעז תמיר, "יחסי הידברות, שקיפות ואמון יוצרים ערוצי שיח פתוחים המייתרים את מוסד המשא ומתן הקיבוצי". אבל רק מו"מ קיבוצי יכול להגן על מועסקות מוחלשות – בלעדיו, הדיבור על יחסי הידברות, שקיפות ואמון אינם אלא סיסמא ריקה
מקצוע הסיעוד איננו פריבילגיה. הוא לא צריך להיות נחלת חלקן של מי שיכולה להרשות אותו לעצמה כי מישהו אחר תומך בה. זוהי עבודה ככל עבודה. עבודה דרושה לציבור. עבודה הכרחית. שלמו לנו את המגיע לנו
במראית עין של משבר חזרנו לנקודת האפס של הדיון: שוב מדברים על קיצוצים מאסיביים בתקציב הרווחה ועלייה משמעותית בתקציב הביטחון. זה הרגע להבהיר לממשלת נתניהו שהמאבק של הקיץ שעבר היה רק קדימון למאבק על תקציב המדינה 2013
הצהרותיו של נתניהו השבוע על חלוקת עוגות, ארוחות חינם וניהול משק בית מהדהדות את העובדה שקובעי המדיניות לא מתעניינים בגורלם של האנשים שבמקרה יושבים כאן, ומייצרים גלי פאניקה כדי להשתיק כל סוג של ביקורת. איציק ספורטא קורא בין הציטוטים
הפרויקטים עתירי התקציב "כפר איילים" ו"עושים שכונה", המשווקים לסטודנטים כתוכניות דגל להצלת העיר לוד, הם פני המדיניות החברתית-כלכלית בישראל: משקיעים בחזקים וכל היתר יקבלו פירורים ויאמרו יפה תודה. רותי לביא על מה שנקרא "תרומה לקהילה"
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
