"מהקומה השלישית אני מתבוננת בייאוש ובהשלמה בקריסה ההדרגתית של הכל. המרצפות בכניסה שוקעות, הקירות של חדר המדרגות שחורים מלכלוך. זה נראה שאני, הקירות והחצר נערכים לאובדן הצפוי של הבניין, ומוותרים עליו בהדרגה"
"מן היושר שתחל כבר הדאגה הנכונה לאנשי העוני שבשכונות העוני" – אותן מלים מ-63' של תושבי מנשיה מהדהדות גם היום בשכונות המועדות לפינוי בתל אביב-יפו, בקרב משפחות שזכויותיהן הקנייניות לא הוסדרו במזיד ע"י המדינה. והמאבק ממשיך
הפינוי האלים שהחל השבוע בשכונת הארגזים הוא חוליה נוספת בכרוניקה ארוכה של התעללות והזנחה ויחסי הון-שלטון. בניגוד ל״פולשים״ של המושבה הגרמנית בירושלים, שהיו שופטים ופקידי ממסד אמידים, לתושבי שכונת הארגזים מעולם לא היה סיכוי
זה סיפור ארוך של התעללות מצד ההון, השלטון ומה שביניהם בתושביו של שטח הפקר משפטי שעליו חיים "פולשים" – כינוי השמור לתושבים המוחלשים של החברה הישראלית, מזרחים וערבים. והם צריכים תמיכה
הסיפור של שכונת הארגזים בדרום תל אביב הוא מסכת ארוכה של התעללות בתושבים בחסות העירייה וסבך קשרי הון-שלטון. כעת, כשיצחק תשובה נכנס לתמונה, נראה שהפינוי האלים רק יעלה מדרגה
התנועה הקיבוצית משביחה את בעלותה על קרקעות המדינה ומסדירה בנים ממשיכים. מעבר לקו הירוק נבנים להם בתים ההכרחיים ל"גידול הטבעי באוכלוסייה". אבל בגבעת עמל – כל תיקון גג הפך לא חוקי. רבקה חיילובסקי ואלי לוי פלשו מבטן אמן לגבעת עמל ב' וגזלו את הקרקע מידי יצחק תשובה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
