פסיקת בג"צ המתירה תשלומי הורים מקבעת את המצב שבו עשירוני הטיפוח העליונים זוכים לחינוך מצוין ומעט מדי מוקדש למאבק על תקציבים, שיפור ההוראה וחתירה לשוויון הזדמנויות לכל ילדי ישראל
אנשי התנועה הציבורית החדשה ״פנימה״, גבי אשכנזי, בני גנץ ושי פירון, מנסים להימנע ככל האפשר ממחלוקות פוליטיות, ומסתפקים בקריאה למפגשים תרפויטים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. אך ממש לא די בכך
הסיפור של המשפחה שלי ושל שאר המשפחות המזרחיות אינו הסיפור שמספרים לי בכיתה, אבל הוא לא פחות ראוי. תלמיד כיתה י"א מראשון לציון על זיכרון לאומי, על הצביעות של מערכת החינוך ועל היום בו פחד שסבתו תגיע לבית הספר. לציון פתיחת שנת הלימודים
מלחמות "אין-ברירה", קלישאות אודות "עם הנצח" ואף מלה על האלימות והשיטנה המשתוללטת כעת בכל רחבי הארץ – איגרתו של שי פירון לבוגרי י"ב היא אישוש לכך שמערכת החינוך הישראלית היא בעצם קורס מתמשך בהכנה לצה"ל ובהפנמת הלקח הכוחני של השואה
"המשימה להשבת החטופים היא מספיק ערכית כדי שנרוקן בורות מים", אמר קצין בכיר. על מונח שהוא מעין תרכיז של כל מה שהישראליות ההגמונית מבקשת להיות ולהפיץ, ועל מי שלעולם לא יזכו להתהדר בתואר המפוקפק הזה
מטרת "מחאת הסרדינים" אינה קידום עקרון שוויון הזדמנויות חינוכי, אלא מהלך נוסף של קבוצות הורים מבוססות לקדם את האינטרסים שלהם על חשבון אלה הנמצאים בתחתית הסולם החברתי, הכלכלי והחינוכי. ואיך כל זה קשור לאי-השוויון בשטחי השיפוט?
לכאורה, הייתי אמור כמעט ליהנות מן העובדה ש"הארץ" הסלים את המלחמה ב"ספיר סבח" ותיאר אותה בקריקטורה היומית כרוצחת סדרתית. אבל מדובר בהסתה מהסוג הנמוך ביותר. יש כאן כל כך הרבה קיצורי דרך למחשבה וכל כך הרבה מיזוגניות ושנאת אחר, שקשה לתאר
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
