שר השיכון אורי אריאל חשב שזה רעיון טוב להעביר 100 מיליון שקלים (!) ששוכבים בקופה של עמידר לגרעינים תורניים. כי למה להשקיע כסף במי שנאבקים על קורת גג – קורבנות מערכת הדיור הציבורי בישראל – אם אפשר לתת אותו לאנשים עם “אידיאולוגיה”?
חודש אל תוך המאבק, והאדמה רועדת. האמת מתחילה לצאת לאור, אותה אמת אודות האופן והסיבות שבגינן ילדים וילדות ממשפחות מאוד מסוימות בישראל מוצאות ומוצאים מבתיהן
הקלות שבה ילדים ממשפחות מוחלשות מוצאים מבתיהם בגלל הנחה מוקדמת שהורים שחיים בעוני אינם בעלי “מסוגלות הורית” היא בלתי נסבלת וחייבת להשתנות. זהו מצב שהורס את חייהם של הורים וילדים. קריאה להפגנה הערב
הגיע הזמן לחסוך באנרגיות היקרות שמופנות לביקורת אינסופית על ה”שמאל” ולחכות לטרנספורמציה בתודעה או בפרקטיקות. כדאי להודות – יש סיכוי טוב שזה לא הולך לקרות. בינתיים אנחנו, המשפחות והקהילות שלנו ממשיכים להיות שותפים למפעל אלימות, דיכוי והרג
כשהאדם הממוצע שומע את המילה “משתמט” הוא מדמיין ילד מפונק מצפון תל אביב שלא עושה צבא, ולא נער אתיופי שלא מתייצב לגיוס בגלל שהוא צריך לעזור בפרנסת הבית. על הנפגעים האמיתיים של “חוק המשתמטים” החדש
מסלול חינוכי אחד מייצר קונפליקט, זעם, ייאוש וניכור, השני מספק את צורכי האליטה, וכל זאת תוך הפרטה ברוטלית. יהודה עמיחי על מציאות שהוא פוגש מדי יום לקראת תחילתה של עוד שנה. כותבים וכותבות בעקבות תוכניתו של אמנון לוי
“שלא תעזי לחצות את הכביש, שמעת?!” הייתה אומרת אמא שלי בכל פעם שהרגישה שסף הסקרנות שלי עולה. שכונת הרכבת, שהייתה ממש מעבר לכביש, היא הצד האפל של ילדותי, האזור האסור. עדי מזור על ילדותה בעיר “מעורבת” והחזרה אליה כאדם בוגר
עקב האיום הנוכחי על קיומה של השדולה למען הדיור הציבורי בכנסת, חשוב להבהיר אי-הבנה עמוקה: לא מדובר בפתרון רק לעניים או למוחלשים ביותר, אלא במענה לחלקים נרחבים באוכלוסייה. ולא, אסור להיכנע להיגיון ההרסני של “מפעלי התיישבות” למיניהם מבית היוצר של איציק שמולי ודומיו
כל שאני יכולה לייחל הוא שבבחירות הבאות נהיה אנחנו בחזית – ולא רק כבוחרות. כי מגיע לנו מפלגה שתפעל מתוך מודעות עמוקה שאי אפשר שלא לקשור בין דיכוי אתני, לדיכוי לאומי, לדיכוי מגדרי, לדיכוי כלכלי
התעלמות מדיכוי אחד ומתן מקום לדיכוי אחר אינה הוגנת, ויש בה משום מתן לגיטימציה לכאב של אחת לעומת האחרת. חברה השואפת לצדק לכל חייבת להכיר בכל הדיכויים, הואיל והאישי הוא הפוליטי