מדיניות הבטחון הבלתי מעורערת של ישראל פוגעת בזכויות האדם בצורה הקשה ביותר, ולעתים קרובות מדי ביטחון הוא לאו דווקא התוצר שלה. יריב מוהר מסביר מדוע אין בהכרח סתירה בין ביטחון לזכויות אדם
למרות שציבור גדול יצא לרחוב לצעוק די!, ידע ראש הממשלה שהדרך להעביר את האג'נדה הקפיטליסטית שלו היא לדבר על מלחמה. יעקב בן אפרת על ההיסטוריה המפוקפקת של ההתגייסות למען "המדינה"ֿ
דימוי הקורבן הפסיבי – שאותו אנו מייחסים בגזענות בוטה לשכנינו הערבים והמוסלמים, כאילו הם פתיים ההולכים שולל אחרי מנהיגים ציניים ומניפולטיביים – יושב עלינו בול. חגי רם על הבורות הגמורה של הישראלים ביחס לאיראן, המשמשת היטב את חונטת ברק-נתניהו-ליברמן לקראת מימוש הרפתקתם הנפשעת, תוך דחיקת הפלסטינים מהתודעה