מבחן הבושה

אדר כהן, המפקח על לימודי האזרחות במשרד החינוך, היה פטריוט. לכן פוטר. ישנם עוד כמה פטריוטים במדינת ישראל אבל הם לא יושבים בממשלה. ההיסטוריון האיטלקי קרלו גינצבורג הגדיר את רוח הפשיזם כמשהו שגורם ל”אינפנטיליזציה של ההמונים”, באמצעות הפיכת דעת הקהל לגוש אחד ואחיד. פעם אמר גינזבורג: “יש לנו ראש ממשלה שאני מעדיף שלא לנקוב בשמו. מדוע אני מתבייש לא בשבילו אלא בו?” דרך חקר תחושות הבושה העמוקות שהוא חווה בגין ראש ממשלתו מצא גינזבורג את הקשר האפשרי בין בושה ולאומיות. “מהי המדינה שלי?” הוא שאל והשיב מיד: “המדינה שבה אני מתבייש.” (בראיון ל”הארץ”, 12.11.10).

הנה, אם כן, הצעה שאולי אפשר ליישם גם בישראל בתור “מבחן לאומיות” חלופי. לא הצהרת נאמנות, אלא מבחן הבושה. לפי מבחן זה קרן נויבך היא פטריוטית, כיוון שהיא מתביישת במדיניותה החברתית/כלכלית של ממשלת ישראל המדיחה שכבות שלמות לחיים של חוסר כבוד, ולכן לא תניח למרואייניה בשאלותיה הקשות. אדר כהן הוא פטריוט, כיוון שהוא מאמין כי בלימודי האזרחות חייבים לספר לתלמידים על מצבה המורכב של החברה הישראלית, על שבירותה של הדמוקרטיה, על קיומם של מיעוטים, על השסעים העמוקים שלא ניתן להסתיר אותם.

גם מאות המורים לאזרחות שיצאו למחאה פומבית על ההיענות ללחץ גורמי הימין לפטר את כהן, הם פטריוטים. ממש כמו עשרות המפגינים שיצאו מול משרדי רשות השידור במחאה על הפוליטיזציה ברשות, נגד ההצקות המכוונות כלפי עיתונאים עצמאיים בישראל, כמו עשרות אלפי צעירי המחאה החברתית וכן, גם כמו פעילי הארגונים לשינוי חברתי המקדישים את עצמם לביקורת כלפי הסדר הפוליטי, החברתי והכלכלי. מרוב בושה.

לפי מבחן הבושה ראש ממשלת ישראל הוא פטריוט קטן מאד, כיוון שהוא מפחד מביקורת. שאם לא כן, מדוע נתניהו מתנכל כל כך לעיתונאי רשות השידור, לאנשי ערוץ 10 ולעיתונות החופשית בכלל? לו ביבי היה קצת יותר פטריוט הוא לא היה זקוק לשלדון אריסון שיעשה לו עיתון. לפי מבחן זה גם שר המשפטים איננו פטריוט, שאם לא כן, מדוע חתם בשבוע שעבר על תקנות המונעות מפלסטינים וזרים חסרי דרכון לפנות לערכאות משפטיות בישראל? השר יעקב נאמן איננו פטריוט כיוון שהוא חוסם, ללא בושה, את דרכם של החלשים ביותר שחיים בתוכנו ולידנו מלבקש סעד משפטי כשזכויותיהם נשללות, ואין להם לאן לפנות מלבד אל השופט.

גם שר החינוך רחוק מלהיות פטריוט, למרות אלפי התלמידים שהוא שולח לחברון ולעיר דויד במצוות מערכת החינוך “הפטריוטית” שהוא בונה. גדעון סער פיטר ללא בושה את אדר כהן, האיש שהיה ממונה על האגף, שהוקם במשרד החינוך אחרי רצח רבין, כהמלצת ועדת קרמניצר, כדי להנחיל לתלמידים “ידע, הבנה ויכולת ניתוח, שיפוט והכרעה בשאלות חברתיות ופוליטיות, הפנמה של ערכי המדינה, יצירת מחויבות למשטר הדמוקרטי ונכונות להגן עליו, מסוגלות ורצון להיות אזרח פעיל, מעורב ואחראי”.

לדבר על קיומם של שסעים ושל דילמות בחברה הישראלית, לעסוק בקיומם של מיעוטים בישראל, להזכיר את חובתה של הדמוקרטיה הישראלית להגן על זכויות אדם ואזרח, להכיר במורשת ההיסטורית ובנרטיבים השונים של מרכיבי החברה הישראלית, זה בחזקת ביקורת בלתי נסבלת מבחינת שר החינוך וממשלתו. אוגוסט רודן אמר פעם שבמקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד אינו חושב הרבה. ראש הממשלה ושריו עושים הכל שאזרחי ישראל יחשבו אותו דבר.

עכשיו אפשר להתכונן למלחמה עם איראן.

הכותב הוא מנכ”ל קשב – מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל