הצעת החוק להזנה בכפייה, שעולה להצבעה השבוע, מראה איזה מין מדינת חוק היא ישראל: כשהחוק עובד לטובת המחוקק, הוא ממהר לאכוף אותו. כשבג״צ מתערב – סותמים לו את הפה, ובוראים חוק חדש
“הפרת הסדר הציבורי”, כונתה הפעילות של עמותת “זוכרות” בערב יום העצמאות האחרון, שביקשה להנכיח לצד דגלי הכחול-לבן את האסון של 48′ ונגמרה במצור של משטרת ישראל. ליאת רוזנברג על השיח המאיים של הנכבה ופלישתו הבלתי-הפיכה לתודעה
שתי מהפכות חוקתיות מתרחשות כעת בישראל במקביל: באחת מחסלת הממשלה את הדמוקרטיה בעזרת שורת חוקים שלא עומדים במבחן בג”ץ, השנייה היא רגע מובהק של “ריבונות העם”. הצלחתה של כל אחת מהן תגדיר את ישראל מחדש
פגיעה בזכויות פרט אף פעם לא מתחילה באופן גורף. זה מתחיל באיזה קנס, קצת דה-לגיטימציה (“הם חותרים תחת המדינה”), איזה איום מרומז – והרי לכם השתקה. בעקבות חוק הנכבה והעתירה שהוגשה נגדו
יש רגעים שבהם דווקא החיים עצמם דורשים מאיתנו להיאבק בשיכחה ולהתחיל לזכור. חוק הנכבה שעבר השבוע בכנסת הוא סיבה טובה לקרוא את “אל תגידו בגת – הנכבה הפלסטינית בשירה העברית”
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
