התנועות החדשות של המאבק המזרחי לא מבקשות לבנות שותפות במקום שבו הקהילות השונות בארץ הזו נפגשות רוב הזמן – בשירות התעסוקה, בשדות החקלאיים, בדיור הציבורי. הן עדיין לא הדביקו את ההתקוממות המזרח תיכונית הכוללת כנגד בעלי הפריווילגיות
למזרחים יש תפקיד ברור בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומי שמתעלם מכך מאפשר את המשך קיומו של העוול – הן כלפי הפלסטינים והן כלפי הנערות והנערים המזרחים, הממלאים תפקיד משמעותי בניהול ותחזוק הכיבוש. פעילי ״מזרחית משותפת״ ממשיכים את הפולמוס על סוגיות של ריבונות, מסורת ודמותו העכשווית של המאבק המזרחי
היוזמה ״מזרחית משותפת״ מתייחסת בבירור להיררכיית הדיכוי בישראל, ונמנעת מרומנטיקה בנוגע לעבר ולעתיד המשותף של מזרחים ופלסטינים. בכך היא יוצרת אמירה חדשה על הרגע הנוכחי. מבט מהעולם דובר הערבית
לביקורת המבכרת את ״תור הזהב״ על פני ״מזרחית משותפת״ אין שום מצע מעשי. נראה כי נשכח מהלב שהמצב בישראל הוא מצב פוליטי, הדורש פתרון פוליטי: זכויות האזרח והאדם של מזרחים ופלסטינים – קטגוריות שנוצרו על ידי הסכסוך – נפגעות
מתוך תודעה היסטורית ותרבותית, בגלל ההווה, למען העתיד: אלמוג בהר מסביר כיצד מצא בית ביוזמה החדשה ״מזרחית משותפת״, המחברת בין המאבק המזרחי לפלסטיני, והמציאות אותה הוא מדמיין במרחב הים תיכוני שלנו כאן
דרכים כמו דרכו של הפייטן זיו יחזקאל הן האפשרות היחידה שלנו, מזרחים ומזרחיות, לנהל שיח פנימי חדש, הוגן, מפוכח ופתוח על העבר וההווה שלנו עם שכנינו המוסלמים בעבר ושכנינו הפלסטינים בהווה
שיעור ערבית לילדי כיתה ח’ בירושלים. אני נכנסת, מציגה את עצמי ומתחילה ללמד. כל כמה דקות התלמידים שואלים: המורה, את ערבייה? המורה, את ערבייה? מתישהו אני מאבדת סבלנות: שמעתם פעם על ערבייה שקוראים לה יעל? קורותיה של יהודייה-ישראלית דוברת ערבית, עם נראות ערבית/מזרחית, במרחב הארצישראלי
״שיחת הטלפון התחילה בעברית, וגלשה לערבית עיראקית יהודית״ – משפט זה משקף הרבה מן המורכבות הטמונה בסוגיית מקומה של השפה הערבית במרחב היהודי, שפה שהיא גם ״שפת האויב״ וגם שפתם של יהודים-ערבים מהבית. מייסלון דלאשה בעקבות מחקר וכנס בנושא
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
