בתחילת אוגוסט, כשכל הארץ התכסתה אוהלים-אוהלים, החליטו בעיריית תל אביב לפרסם מכרז לדיור בר-השגה על קרקע עירונית אצלנו בשכונת שפירא. נשמע מצוין? לא כשקוראים את הפרטים הקטנים. עמליה סיטון לא קונה את הג’נטריפיקציה
ניהול דמוקרטי של מאבק עובדים איננו רק יפה על הנייר, ומהווה אלטרנטיבה טובה לכל העובדים והעובדות בישראל. מתן בורד מדבר מניסיון אישי ומזמין אתכם/ן להצטרף לכוח לעובדים
מאהלי אין-ברירה, פינויים אלימים – אלה היו יכולים להימנע אלמלא היתה הממשלה מייבשת את מנגנון הדיור הציבורי ומשאירה עשרות-אלפי זכאים חסרי אונים. בינתיים, כבר 13 שנה שלא נקנתה או נבנתה ולו דירה אחת, ולעמידר יש תוכניות אחרות לגמרי
כשבקיץ 2005 יצאו לרחובות חסידי מועצת יש”ע וזימרו “עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה”, הם התכוונו לעם במשמעות הלאומית. אך כשבקיץ 2011 יצאו לרחובות מאות-אלפי מפגינים בקריאות “העם דורש צדק חברתי”, הם יצרו הגדרה שונה. אור שי בודק מי בפנים ומי בחוץ
תור הזהב של סדר היום החברתי בתקשורת שוכך. במקום להתרגל לכך, עלינו לשנות את האופן בו מסקרת המדיה מאבקים חברתיים, לרבות המקרר הריק ומאבקי העובדים. יניב בר אילן טוען שזה לא ייגמר אם נמשיך לשדר
אילו היו הופכים לפוליטיים ומפלגתיים באופן מובהק, לא היו להם מספיק תומכים; אבל כל עוד לא יודו בפה מלא במטרותיהם הפוליטיות, לא יהיו תוצאות. בכל מקרה, מהפכה לא יכולה לצאת מזה
מתחנת המשטרה בקרית ארבע, שם הניסיון לבוא ולהיחקר על עבירה הוביל לביצועה בשנית, ועד לתצפית על אופק משותף הכולל את רמאללה, פרויקט הולילנד ואוהלה של משפחת שליט. מסע בספטמבר: פרק 6 ואחרון