“את לא לבד!” מעודדים תשדירים נשים נפגעות אלימות במשפחה לפנות לעזרה ולשבור את מעגל השתיקה. אולם האם באמת יש מישהו בצד השני שיטפל וימנע את הרצח הבא? אפילו מבקר המדינה הבין שלא
כשזה נוגע לנשים, ההבחנה בין משפט שדה למשפט הוגן מתגלה כבעייתית. ההליך ההוגן הפורמלי נחשף פעמים רבות כמוטה נגד נשים, ומשפט שדה? זה מה שנעשה לנשים בבתי המשפט, במשטרה, בעבודה, ברחוב ובחברה בכלל, כשהן מעיזות להתלונן. טל רובין בעקבות פרשת עמנואל רוזן
הרחק מעין התקשורת, מעשה נואש של משפחה מחוסרת דיור שפלשה לדירה הופך לטקטיקה של התנגדות באר שבעית כנגד מבצע פינויים-על-סטרואידים של עמידר וההוצל”פ. רנן יזרסקי על מציאות חייהם של מפוני עמידר, המשה סילמנים שאין להם דבר זולת חייהם
אילו פנים יהיו למחאה בקיץ 2012? האם חיבוק הדוב הממסדי ישתק אותה או שמא היא תצליח לשרטט דווקא מתוך האמצעים שמפנה נגדה השלטון את הכשל השיטתי ולפעול נגדו? עוז גורה בוחן את אופי ההפגנות לקראת ה-14 ביולי, במלאת שנה לפרוץ המחאה החברתית
כאשר המון אחוז התלהבות צועד ברחובות וחוסם כבישים, מי שאינו נבלע בו עלול לחשוש מכוחו העצום וממזגו ההפכפך. אולם כך גם נראית דמוקרטיה ברגעיה המסעירים והיפים; חיה, בועטת וצודקת. יפתח אלעזר על שורשיה של התנגדות אזרחית
לא שאלה, לא בירור, לא התייעצות – הפחדה: יעל בן יפת על הזימונים ששלחה משטרת ישראל לפעילים/ות לקראת הקיץ, ועל מי שבאמת יש לחקור בגין ההזנחה של שכונות הדרום
סוף סוף אפשר לנשום לרווחה. משטרת ישראל החליטה לקחת את העניינים לידיים ולהתמקד בסיכול פשעים חמורים בדרגת ודאות גבוהה. קודם ילכו השמאלנים המסוכנים, ואחריהם – כל יתר משביתי השמחות. עמי אשר הציץ למרכז הניבוי החדשני