ההסברים לאלימות הגואה בחברה הערבית מגוונים ומביטים בעיקר החוצה אל ההזנחה המדינתית המתמשכת. עבד אבו שחאדה בוחר להביט פנימה, אל תהליכי היחלשות דמות האב במשפחה הפלסטינית והקשר שלהם אל הידרדרות גברים צעירים לפשיעה
יותר ויותר אבות ערבים-פלסטינים מאתגרים באורחות ההורות שלהם את הסדר החברתי המסורתי, את התפיסות בתוך החברה הערבית-פלסטינית על גבריות וזוגיות, ובמידה רבה גם את הסטריאוטיפים שיש עליה
בכירים באוניברסיטת בר-אילן מקבלים מכתבים הדורשים לבטל את קיומו של כנס ללימודים קווירים שייערך בה מחר, בטענה כי אין לו מקום באוניברסיטה דתית. במקביל, גורמים אנונימיים יצרו פרובוקציה מכוונת נגד הציבור הדתי, ועמוד פייסבוק מאשים את משתתפי/ות הכנס ב”שמאלנות”
סיפור של משפחה אחת ובה: קוזאקים, כורי פחם, סלאבים, גיבורי מלחמה, יהודים קווקזים, אשכנזים גרמנים, שמות משפחה משתנים, גירושים סוערים, גזענות, מכתבי אהבה והחיים עצמם
המאבק המשפטי בין משפחתה הביולוגית ומשפחתה הנבחרת של מאי פלג סביב שאלת קבורתה, מעלה שאלות חשובות על חובתה של הקהילה הלהט״בית להילחם למען הלגיטימציה של תאים משפחתיים לא-ביולוגיים ונגד קדושת קשר הדם
האימה בסרט “הרחק מהיעדרו” נובעת לא מהחושך, אלא דוקא ממה שנראה לעין, ומההמתנה למכה שתיכף תבוא. שום דבר שם אינו שגרתי, על אף שלכאורה, בקריאת התסריט, אפשר לחשוב שכן: היא שוטפת כלים, הוא פותח את דלת המקרר, או משהו מעין זה. והמכה מופיעה, כמתבקש, ואחריה עוד אחת ועוד אחת
מודל המשפחה הגרעיני הסטנדרטי הפך בהיסטוריה המערבית למודל המשפחה המרכזי בקרב המעמד הבינוני הלבן לתקופה קצרה בלבד. כיום, מודל המשפחה הזה מתערער ומודלים מגוונים זוכים לנראות חסרת תקדים. במאמר זה סוקר גיא אבוטבול-זלינגר שורה של מחקרים על “משפחה בישראל”