ספריו המוקדמים של עמוס עוז הציגו בפניי ישראליות אידאלית, נכספת, שעבור ילדה ממוצא תימני מפרבר של תל אביב נדמתה בלתי ניתנת להשגה. רק מאוחר יותר הבנתי שגם הוא עצמו השתוקק להרגיש שייך
הספרות שיצרו טובי בניה של ההתיישבות העובדת התעלמה ממזרחים או ייצגה אותם באופן כה מעוות, שלא בטוח כמה הייתה מירי רגב רוצה להיות דמות פרי עטם. בשולי הפולמוס על ההתלהטות העכשווית בין שרת התרבות למאיר שלו
אם אריה דרעי החדש עדיין מעוניין לערער במשהו את תשתית הגזענות האנטי-מזרחית בישראל – הוא חייב להחזיר את אריה דרעי הישן. זה שלא התחנף להגמוניה האשכנזית ושתק מחשש שתדבוק בו "עדתיות"