שר התיירות שנרצח היה גזען גדול ואידיאולוג של טיהור אתני באמצעות תוכנית הטרנספר שלו. מפעל ההנצחה הממלכתי היקר מתעלם ממורשת האלימות המינית של האיש ומבקש לנרמל את הכיבוש בזיכרון הלאומי ובתודעתם של ילדי בית הספר, שיציינו מחר (ה') את יום הזיכרון השנתי
"ערות" הוא פרק מצוין במסורת כתיבה פמיניסטית המתמודדת עם האתגר שהניחה לפתחנו אי אז וירג'יניה וולף. האוצר הגלום בספר מאתגר את הפמיניזם להציע מסגרת פרשנית ששומרת על המתח בין המשגה של דיכוי ואופני שליטה לבין כזו המאפשרת לגלות הנאה וסוכנות פעולה
החוק להטרדה מינית שבקרוב ימלאו 20 שנה לחקיקתו מאתגר את הקהילה הפמיניסטית בשאלת הסולידריות עם נפגעות ההטרדה, לרבות ביטוייה ומשמעויותיה של סולידריות זו כלפי המעגלים החברתיים והמקצועיים המקיפים את המטריד
הכול שם מההתחלה, כמו קפסולה שמחכה להתפוצץ לכדי חוויה של לופ אינסופי שבו את, כצופה, תקועה עם האנה ועם עוד נשים רבות בעולם. על "התחום האפור" בפרק שחורך את הרשת
כל עוד נציית לקשר השתיקה, גברים מהסוג הנבזי הזה ימשיכו להשתמש בכוח ובסמכות הממסדית שלהם עלינו רק כי הם יכולים. לקראת ההפגנה הערב (א') מול קריית הממשלה בקריאה "די לאלימות מינית ודי לכסתוח"
היא רוצה להקים קול צעקה כזה שינפץ את כל פסלוני הזהב השקריים שלו ויהדהד באולמות ויגבר על כישרון המשחק שלו ועל הפרסום והתהילה. אולי בעתיד יחשבו פעמיים אם להעניק לו פרס או אפילו למחוא לו כפיים
עבודה לא יסודית של תחקירנים (שכנראה מועסקים בתנאים גרועים) מביאה להפקה של תוכניות רדודות, המאפשרות סילוף של החלטות שיפוטיות ושכפול נוסף של האשמת הקורבן
הסטטיסטיקה של מספר הנשים שמותקפות מינית במהלך חייהן מטשטשת את העובדה שהאירוע הזה חוזר בחיי הנשים הרבה יותר מפעם אחת. רק אירוע אחד ויחיד נחשב בעל מספיק בשר, כדי להיספר. אודות היתר אין מדברות ומדברים
אנחנו חיות בתרבות שבה גברים זוכים בלגיטימציה, בצורה גלויה או סמויה, לפגוע בנשים. המספרים מעידים על כך. צילי פז וולק על שני מדדים חמקמקים יותר, שהחיבור ביניהם יוצר כוח מניע רב עוצמה לשינוי. לציון יום המאבק באלימות נגד נשים
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
