בציפייה לדוח חדש של משרד הבריאות ובהכרה בתמורות המשמעותיות שחלו בשנים האחרונות, תתקיים מחר עצרת ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן, תחת הכותרת: הכרה, צדק, ריפוי – לא פחות!
המדינה – חרף הצהרותיה השבוע – טרם סיימה את פרק ההסתרה ואת המגמה להכשלת חקר פרשת חטיפת ילדי תימן. עליה לסלק לאלתר כל הגבלה וכל חיסיון שהוטלו על חומרים ארכיוניים
המציאות לא מפריעה לרביב דרוקר ו”המקור” לקבוע שפרשת ילדי תימן היא כבר קונצנזוס ושאין צורך לאתגר את הממסד על כשליו. נותר רק לבחון את “מקרי הדגל”, סטנדרט מומצא על ידי תוכנית התחקירים לבחינת האמת שאשכנזים ישמחו לשמוע
אל חשש! מתברר שהכול כשורה. האיש/ה שמאחורי הפרופיל הבדוי בפייסבוק העונה לשם “נונה דולברג” עושה לילות כימים כדי לספק תיאוריות הרגעה לציבור בעניין חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן
אני כבר לא יכולה לשאול את סבא וסבתא שלי איך יכלו להיות חלק מהזוועות האלה. אני רוצה להאמין שהם לא ידעו על הנכבה, על חטיפת הילדים, על הניסויים בבני אדם, ואני יודעת שזאת אמונה חסרת בסיס
לקיחת האחריות של פושעים ומשתפי פעולה על חלקם בפשע היא שלב הכרחי בתהליך מאוחר של תיקון חברתי. לעתים היא גם מעניקה לנו הצצה נדירה לתודעתו המסוכסכת של החייל הפשוט, כפי שקרה בסוף השבוע האחרון עם עדותה של שולמית מליק על חטיפת הפעוטות במעברת קדימה
חרף העדויות שנתגלו באחרונה עם פתיחת הארכיונים ובמקום להפנות לגורמים ממסדיים שאלות נוקבות, יוצרי המשדר העמידו במרכזו, ועוד בגאון, תוכנית משנת 1986 – כאילו שהפעם ההיא לא הייתה גרועה מספיק
פחד, סוד, קשר שתיקה – אלה כרוכים בקושי לעשות את הצעדים שתהליך גילוי האמת על ההורים הביולוגיים והמשפחה המאמצת דורש. תשובה ממחוזות הנפש וההיסטוריה למי שתוהים ״אם ילדים תימנים רבים נחטפו, איך זה שאנחנו לא רואים כאלו שמחפשים את הוריהם?״
חשיפת הארכיונים מזמנת חגיגה של ממש לשוחרי העובדות, הנאחזים בהן כדי לערפל את מסגרת הדיון שבתוכה הן מפורשות. זאת משום שפועל כאן דחף פנטזמטי אשר לפיו ישראל היא מדינת חוק וסדר, שיעוות כל עובדה כך שתתאים לפנטזיה
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
