אותה מערכת חינוך מפלה השולחת את תלמידיה לחברון מבקשת פעמיים בשנה, בימי הזיכרון, להפוך את הקערה על פיה ולהזדהות עם הקורבן. אילנה ברנשטיין על אחריותו של העומד בראש המערכת ושל מנהלים שמתנהגים כמו ילדים בעצמם
במאמרו “חורבן הנפש” משנת 34′ הצביע יחזקאל קויפמן על ההפנמה הנלהבת של ההשמצות האנטישמיות הפרועות ביותר, וביכה את השנאה העצמית הזו, של מייסדי הציונות ועמודי התווך שלה, אל היהודי וההיסטוריה שלו. עמוס נוי על מאמר שיש לקרוא גם היום
“התליין” הוא סרט על אדם השומר בקנאות על צלם אנוש, בעידן של משבר ערכי ופריחת הפוביה מהאחר. איתן מור על המפגש המרתק בין שלום נגר, התליין, לאדולף אייכמן, התלוי
האם בכירי צה”ל אכן סבורים כי הפצצות ייפלו על נאצים שבמקרה מדברים פרסית? או אולי, למרות תודעת השואה העמוקה בצבא (ע”ע “עדים במדים”), הם מסוגלים לעשות את האבחנה בין אז ועכשיו, שם וכאן? אבנר בן-עמוס ותמי הופמן על השילוש הבלתי-קדוש: צה”ל, איראן והשואה
תמצית הציונות המייהדת היא בהלך רוח הישרדותי המשהה עקרונות של זכויות אדם בשם “איום קיומי”. יריב מוהר מגיב לפוסט של מוחמד ג’באלי ומציע אלטרנטיבה החוצה זהויות אתניות
אומרים לך שאתה שוגה באשליות, ציניקנים מנסים להוציא לך את הרוח מהמפרשים, אבל ההצלחה החצופה שלך הכניעה עד כה את כולם. רק אל תהיה עיוור לצבע ולמגדר, ואל תיבהל מהמהומה שעוררת כשנגעת בשואה
השיח הפלסטיני חייב לצאת מההכחשה ולהתחיל לדון ברצינות על הסוגיה היהודית והציונות: לא עוד מנצחים ומנוצחים, קורבנות ומקרבנים, אמת בלעדית, כי אם נרטיב חדש ומשותף לשני הצדדים
תמיד ידענו שהסבל שלנו, כיהודים, הוא ייחודי. למדנו שכזה הוא גם העוול שנעשה לנו. “המלשינים”, ספרו של חואן גבריאל ואסקס שעלילתו מתרחשת בקולומביה, הרחק מהטרגדיה האמיתית, טורף את כל הקלפים
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
