נשות ואנשי אקדמיה מישראל תומכים בעמיתיהם מטורקיה הנרדפים על ידי המשטר בשל הביקורת שהשמיעו על ההרג, הגירוש והדיכוי של המיעוטים בארצם. אנשי "אקדמיה לשוויון" לא מסתפקים בדיון על העוולות המתחוללים שם, ומוחים לנוכח מגמות דומות המתרחשות בישראל
החשדנות כלפי הפעילות הציבורית של חברי סגל היא מקרה פרטי של תפיסה כללית אשר עוינת את הדיון הציבורי. וכשמדובר בתרומה ביקורתית או אופוזיציונית שנתפסת כחתרנית, חופש המימון מתעורר: וכי מדוע שהמדינה או החברה תעסיק מי שמבטאים עמדות "נגדן"?
גושפנקה למה שארגוני ימין המנסים לצמצם את החופש האקדמי חולמים עליו מזה שנים, עידוד צנזורה עצמית ועמימות מכוונת – כמה הערות לאחר קריאת הקוד האתי לאוניבסיטאות של אסא כשר
גופים ישראלים – הצבא, למשל – מבצעים באופן שיטתי צנזורה, ביזה והעלמה של ארכיונים פלסטיניים. ואיפה בכל זה המוזיאונים בישראל? והעיתונות? והאקדמיה? גם הם, כמו רבים אחרים, נוקטים בטקטיקה של צנזורה עצמית
בשנים האחרונות האקדמיה הפכה לאחד משקי החבטות שמואשמים בהרבה יותר מתחום אחריותה. עודד גולדרייך מהפורום להגנת ההשכלה הציבורית מצביע על מקומה של האקדמיה במסגרת מנגנוני הדיכוי הן כסובייקט מדכא/משחרר והן כאובייקט מדוכא/משוחרר. חלק א'
דוח המל"ג על המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון נשען על בסיס אמפירי רעוע, שמרנות אקדמית ושימוש סלקטיבי בנתונים. תלמידי מחקר של המחלקה קוראים את האותיות הקטנות ומשיבים אש
הדו"ח על המחלקה לפוליטיקה וממשל באוני' בן גוריון אינו ההרשעה הגורפת שאנשי אם תרצו חוגגים עליה. יונתן ברזילי טרח לעשות מה שלא עשו רוב כלי התקושרת וקרא את הדו"ח – הנה ממצאיו
אחרי שגמרו להאשים אותנו ב"חתרנות", "שמאלנות" ושאר גידופים, החליטו לערער גם על רמתנו האקדמית. נועם תירוש, סטודנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוני' בן גוריון, על הרדיפה