המו”מ המדיני הוכיח עצמו כזירת איגרוף שבה הפלסטינים לא מפסיקים לחטוף. הפנייה לאו”ם, על אף שלא תשנה את המציאות השטח, מוצדקת לחלוטין ומהווה רגע היסטורי במאבק הפלסטיני לחירות ולעצמאות
הדבר האחרון שאובמה זקוק לו עתה זה וטו אמריקאי – מצבו הפוליטי גרוע ומצבה החברתי והכלכלי של החברה האמריקאית לא היה כה גרוע מזה שנים. אבל אוהלים לא יוקמו כאן
אחרי הצבעת האו”ם על הכרה במדינה פלסטינית, אנו עלולים להתעורר למציאות אלימה שמתחילה בהפגנות פלסטיניות המוניות ונמשכת בתגובה ישראלית ברוטאלית. מתווה ראשוני לפעולה שתמנע שפיכות דמים
מחיאות הכפיים הסוערות לדברי ההבל של נתניהו מחייבות תגובה בינלאומית הולמת. וזה אומר החלטה של האו”ם על הקמת מדינה פלסטינית, מתוך עמדה ברורה כי העם הפלסטיני הוא הריבון החוקי וישראל היא כוח כובש
אם טורחים לקרוא ברצינות את מאמרו של השופט ריצ’רד גולדסטון ב”וושינגטון פוסט”, מבינים כי הוא רחוק מלהוות את אותה הכאה על חטא בה נהנית להתפלש ההסברה הישראלית. למעשה, הדברים הקשים שנמסרו על ידי ועדת האו”ם לא השתנו כלל
נשיא ארצות הברית אינו כפוף להגיונות ישראליים והאו”ם אינו גוף יחסי ציבור להצהרות בלתי מחייבות. הגיע הזמן להתנער מחלום השמאל הילדותי על המבוגר האחראי, ולדרוש מנבחרי הציבור בישראל לפעול
ספר חדש על דו”ח גולדסטון יוצא לאור, ומזמין את הקורא/ת ללמוד את הדו”ח ואת הנסיבות שלתוכו נולד ואף לבחון את שאלת השלכותיו על העולם ועל צדק אפשרי. המבוא לספר מובא כאן בתרגום עברי
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
