האמנית והזמרת נטע אלקיים מייחלת לאשת דת – אימאמית, רבנית, אפיפיורית – שתקרא לעצירת סבלם של הילדים שלעולם יהיו חפים מפשע • 20 שנה ל”חזות מזרחית/שפת אם” – פרויקט מיוחד
צמד המילים “הגירה מרצון” הוא יופמיזם לאחת ממטרות המלחמה הנוכחית: טרנספר מעזה של פלסטינים לירדן, למצרים, לקנדה ואפילו לרואנדה ולצ’אד. ולא, לא מדובר בחזון של סטרוק וסמוטריץ’ בלבד
ישראלים מקשרים רצח עם לתמונות היסטוריות של מחנות ריכוז, אבל כדי להבין מה פירוש ג’נוסייד ולמה המתרחש בעזה נכנס לתוך ההגדרות יש להבינן במלואן, לאור מקרים קודמים במקומות אחרים בעולם
בתוך המצוקה הקשה של כלל האזרחים, נשים בעזה ממשיכות לקבל מחזור, להיכנס להיריון וללדת. בעיתונות בערבית מתארים את המציאות הייחודית לנשים באסון ההומניטרי שלא מסוקר בתקשורת הישראלית
רבים מתקשים להבין את מהלכיו של נתניהו בחודשים האחרונים. לפי עמרי בן יהודה, ביסוד “הניצחון המוחלט” עומד פתרון רדיקלי לשאלת הפליטות הפלסטינית, המסתמך על תפישה אימפריאלית שניצניה נוסחו ב”עסקת המאה” של ממשל טראמפ
“לעיתים הלימונים משיבים אש. חלק מהנוזל הארסי האגור בנקבוביות הקליפה ניתז בחזרה אליי. מן הנדיר שטיפה כזו מוצאת את דרכה, ממש בכינון ישיר של צלפים, אל עיניי, מתחת למשקפיים”
הפלסטינים אזרחי ישראל חיים לצד מי שבמקרה הטוב מכחישים את הטבח בעזה ובמקרה הפחות טוב לוקחים חלק ביישומו. בינתיים, ועד שיקומו התארגנויות פוליטיות, המצפון והכבוד העצמי הפוליטי עובדים
רצועת עזה היא התזכורת המתמדת להיות מדינת ישראל בית שתשתיתו חורבן המבשר את אחריתו. המעונות החרבים והגופים המשוועים ללחם משמשים עדות ליסודותיה הרעועים של הביתיות הישראלית