מה שמפריע למבקרי המחאה מימין זו התחושה שגנבו להם את המונופול על קביעת סדר היום הלאומי: החלפת השיח הלאומני אודות שטחים ואויבים מבית בשיח אזרחי של זכויות וצדק חברתי
משט, מטס, הפגנות נגד הגדר, ההכרזה בספטמבר – ישראל נכנסת לפאניקה ומגיבה בכוח בכל פעם שהיא לא מצליחה לתייג מעשה המתנגד למדיניותה כ”טרור”. אבל במערכה מול המאבק הפלסטיני הלא-אלים היא תפסיד
עריצותם של חברי הארגון הגזעני “יד לאחים” ופעילותם האלימה נגד “פעילות מיסיונרית” בערי ישראל נעשית בחסות רבנים ומשרד הפנים. את “מפגן המחאה ההמוני” צריך להפנות אך ורק נגדם
ההתקפה הנוראה באיתמר הולידה שרשרת דרישות חסרת תקדים מהשמאל שיגנה, אם לא יתנצל ממש, על רציחתם של אזרחים וילדים. כך יוצרים פוליטיקה ימנית, שלא מסוגלת להכיל את ביקורת השמאל. הגיע הזמן לעצור ולהזכיר על מה אנחנו בעצם מדברים
מאחורי מלחמתו של הימין הליברלי במשטרים טוטליטריים מסתתר הרעיון שחופש, חירויות ופלורליזם הם חולשה, ועל מנת לשמור עליהם יש לצמצמם כל אימת שעומדים מול גורמים לא-סובלניים
תזת המאסטר של ג’ני פטו, יהודייה קנדית אנטי-ציונית מאוניברסיטת טורונטו, מחוללת סערה באקדמיה, בעיתונות ואפילו בפרלמנט. וזו רק המלה האחרונה בעימות בין הימין הקנדי לתנועת ה-BDS המתחזקת
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
