מעטים האמנים כאן שמצליחים לגעת בתנועה הגיאוגרפית הישראלית בידיים כל כך חשופות, ודיקלה עושה את זה בלב המיינסטרים. כמה מדויק היה לראות אותה על הבמה הזו, עם אלפים ששרים את המילים, מתפללים איתה לאלוהים, לשנה טובה יותר
אהובה עוזרי, שהלכה השבוע לעולמה, סירבה בעקביות להיכנס לתבניות שהחברה הישראלית ייעדה לה כאישה, כמזרחית וכמוזיקאית, והצליחה ליצור שפה מוזיקלית מקומית חדשה שהייתה גם אקט פוליטי מובהק. לזכרה
מה הייתם אומרים על מבקר טלוויזיה שמשתמש בחוסר מודעות במילה ״פרחה״, טוען שהפוך זה קפה אשכנזי, רדוף על ידי שדים עדתיים שמדברים ב-ח׳ ו-ע׳ ובטוח שגנבו לו את המדינה?
שני הקליפים הרשמיים ששוחררו לרגל שבוע הגאווה – לשיריהם של דודו אהרון ורותם שפי – מצליחים להיות סקסיסטיים, טרנספובים, מיזוגנים, גזענים, הומופוביים ופשוט פוגעניים. תשע סיבות למה
למה ״זגורי אימפריה״, המייצרת את אחת האמירות המרתקות של העשור האחרון בטלוויזיה הישראלית, לא זוכה להכרה בטקס פרסי הטלוויזיה הקרוב? זה קשור כמובן גם למזרחיות אבל בעיקר – לאיך שהתעשייה הישראלית אוהבת את הטלוויזיה ה״איכותית״ שלה
באיחור של כמה וכמה עשורים, המוזיקה המזרחית הפכה לאחד הטרנדים החמים בתל אביב. הסצינה ההיפסטרית מתנהגת, אחרי שנים של זלזול, כאילו היא המציאה את המוזיקה ה”איכותית” הזאת, כשבעצם היא רק גילתה משהו שאנשים שוחים בו כבר שנים. קוראים לזה יוהרה וניכוס. חן אלמליח עושה סדר
שנתיים עברו מאז מותה בטרם עת של הפמיניסטית ואשת החינוך תקוה לוי. חומר חדש ישן ברשת – הסדרה התיעודית של רון כחלילי ושושנה גבאי – “ים של דמעות” שבה קולה של תקוה הוא הקול המרכזי
אביב גפן מחבק את גילי ארגוב אבל זהו חיבוק דב. חיבוק שרווי באלימות סימבולית שמבהירה שוב מי האריסטוקרט ומי הנובו-ריש, מי קובע את כללי המשחק ולכן מבחין בין אלה שלמדו את הכללים לאלה שלא למדו אותם, מי למעלה ומי למטה. בורדייה שוב מסייע לנו להבין לעומק כיצד הריבוד האנטי מזרחי…
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
