פנייתה של לורה ורטון ממרצ בבקשה לפסול את יהדות התורה ואת ש”ס עקב אי-ייצוג נשים רחוקה מלהיות סולידרית עם נשים חרדיות, ועלולה להשתיק שתיים מהקבוצות החלשות ביותר בישראל: החרדים והערבים. וחוץ מזה, מומלץ לה להתחיל בבעיות הייצוג במפלגתה שלה
בכנסים אקדמיים רבים מופיעה שפה אחרת לפני העברית, אבל כמעט תמיד זו אנגלית. בכנס “שפה בעין הסערה” היתה זו ערבית. על ערעור יחסי כוח ואובדן פריבילגיות הכרוכים בוויתור על שליטה, וגם ניסיון לענות על השאלה: למה אנשי המחלקות למזרח תיכון הדירו רגליהם?
ההכרה בזכות לקהילה יכולה לאפשר לליברליזם – שחטף כרטיס אדום על התנשאות, כוחניות, צביעות, זיהוי עם קפיטליזם חזירי וכו’ – לחזור למגרש המשחקים החברתי. ובשטח, לא בבג”ץ
דמות הערס, שזכתה לפופולריות בטורים פובליציסטיים למיניהם, היא מזרחית בהגדרה, במיוחד אם נטענים בהם דברים כמו “לערס של היום אין כל זיהוי עדתי”. ערס-פובליציסטיקה והקטגוריה המזרחית, חלק א’
השלטון במדינת ישראל בעצם מציע לשליטי ערב: אתם תהנו מן הרכוש היהודי ואנחנו מן הרכוש הפלסטיני, אבל בלי לחלק דבר לפליטים. דותן לשם על התביעה להכיר ביהודי ערב כפליטים, ומדוע היא מחייבת חלוקה מחדש של קרקעות והון
קריאות להגדיר את היהודים מארצות ערב כפליטים הושתקו בעבר על ידי ממשלות ישראל. שינוי המדיניות ונמרצותו של דני איילון קשורים להכרה החדשה יחסית, שישראל לא תוכל להתחמק עוד מאחריותה לנכבה. אבל כדאי למובילי הקמפיין ללמוד את ההיסטוריה של הרעיון המופרך
שוב פורסמו נתוני הזכאות לבגרות, וגם הפעם התכסו במילים “יישובים חזקים” ו”אוכלוסיות חלשות”, העיקר שלא נגיד שהגזענות נגד מזרחים חיה ובועטת, מעיפה אותנו לתחתית החינוך, החברה והכלכלה