״עובדה״ סיפרה לנו סיפור טוב, עם התחלה, אמצע וסוף. אך הסיפור האמיתי, שמתרחש עכשיו ומתמשך מזה שנים, הוא החשוב באמת ויש להביא אותו לידיעת הציבור. זה הסיפור על גזל האדמות והכיבוש
לישראל אין שום זכות לפעול נגד עזרא נאווי על בסיס פעילותו בשטחים או לשפוט אנשים חסרי זכויות אזרחיות ופוליטיות. הסיבה האמיתית לרדיפה של נאווי היא התרומה האדירה שלו לפלסטינים משוללי הזכויות והמכשולים שהוא מצליח להציב בפני מפעל ההתנחלות המתועב
החטיבה להתיישבות, שהתנהלותה מתאימה יותר לימי “חומה ומגדל” ולא להליכי מנהל תקין של מדינה דמוקרטית ריבונית, מעדיפה באופן מובהק את ההתנחלויות על הפריפריה ונגועה בשחיתות. והמצב הקיים עשוי להתקבע בחסותו של לא אחר מראש הממשלה
בחג הסוכות של שנת 2000, בשיא אינתיפאדת אל-אקצא, נחסמה חצי מרצועת עזה לטובת מסע אופניים של תושבי גוש קטיף. באותו יום למד החייל נדב פרץ שמה שאנחנו מכנים “נורמליות” ו”הגנה” הוא בעצם מפגן כוח שרירותי ומיותר
שריפתו של התינוק עלי מסמלת את אשר קורה כל יום תחת עולו של כיבוש אלים, שהפך בלתי נראה ובלתי מדובר. המתנחלים, שכוחות הביטחון עומדים לשירותם, רק משבשים את המבנה שלו מדי פעם
אין זה מקרה שההסתה הרצחנית שקוראת ל״חיסול הומואים״ ו״חיסול ערבים״ מגיעה דווקא משוליה של הציונות הדתית – זאת שמבססת את טהרת העם כערך שעומד בפני עצמו, מנותק מהחיים עצמם ועדיף עליהם
המשטרה ואפילו השב”כ לא יכולים לעזור לנו בנקודת השבר הזו. זה הזמן של הרעיון, לא מספיקה ההוקעה. ההנהגה הרוחנית-פוליטית צריכה להתכנס לחשבון נפש מעמיק. זו הימנית ובמידה מסוימת גם השמאלית
קברנטי המשק גורמים להשתרשות התחושה כי הסכסוך ניתן ל”ניהול” ואינו מחייב חתירה להסדר מדיני. אך זוהי אשליה עצמית עמוקה שמתעלמת מהמחיר הכבד. מסמך חדש של מרכז אדוה