מערכת המשפט בישראל לא מזדרזת להכיר במזרחים כקטגוריה משפטית, ולא פעם עוולות קולקטיביות למזרחים מובנות בזירה המשפטית כמקרים פרטיים ונטולי הקשר. כנס ראשון מסוגו שהתקיים החודש בהרווארד הפגיש חוקרים וכותבים מזירות שונות תחת המטריה הרעיונית של המזרחיות
ניתוק חשמל אינו יכול להוות סנקציה שמופעלת כנגד אנשים בשל עוניים. בית המשפט הגבוה לצדק נדרש עתה לקבוע, כי לעניים ביותר יש זכות לקיום בכבוד, לא רק להלכה, אלא גם למעשה
התחקות אחר תפיסת עולמו של שר המשפטים הזמני החדש מעלה תמונה מטרידה במיוחד: מדובר בשותף פעיל ונמרץ במחנה שחרת על דגלו את שלילת זכויות האדם והאזרח בישראל. מבחינה זו, אין שום משמעות למזרחיות שלו או להיותו הומו מוצהר
במרכז הסרט התיעודי "לאה צמל – עורכת דין" ניצבת שאלה מהדהדת: מה עושה פרקליטה יהודייה בבית המשפט עם נאשם פלסטיני. בשביל חלק מהציבור הישראלי, התשובה ברורה: מדובר בבוגדת. בשביל אלו שרוצים גם לשמוע תשובות, מדובר בסרט חשוב, שלא חוסך מבט ביקורתי מגיבוריו
במרווח של שבוע החליטו שופטים בישראל לאשר התנחלות על אדמות פלסטיניות ואת הריסת חאן אל-אחמר. האם זהו קו פרשת המים שלאחריו אין יותר טעם שפלסטינים יכתתו רגליים ל"היכל הצדק"?
הכשל של בית המשפט הישראלי מתגלגל אד אבסורדום במקרה של דארין טאטור. התיק כולו – מהשיר שכתבה ועל לפרוטוקול הדיונים – נופל וקם על יכולות התרגום של המערכת מערבית לעברית, ואלה, איך לומר זאת בעדינות, בעייתיות ביותר
אי-ציות אזרחי הוא חלק לגיטימי ולעתים הכרחי בכל מאבק לשחרור, יותר משאני פוחדת מכליאתי אני חוששת מלאטום את לבי – מתוך נאום שנשאה היום בביהמ"ש הפעילה הפמיניסטית עדי וינטר, שנעצרה בהפגנה נגד עסקת הטיעון של משה קצב ועלולה להישלח לכלא לפניו
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
