האקטיביזם שלה החל עם מות אחיה, יוסף סלמסה, היא למדה להשיב למשפטים כמו “שחורה, תחזרי לאפריקה” ואמה היא המודל שלה. באנצ’י מששה, מסמלי המאבק באלימות משטרתית מתארחת במדור אקטיב-אגרסיב
תחושות של אי נחת, טרדות וכאב עמום מלוות את הצפייה בסדרה, והן מתגברות כשעורכים את ההקבלה בין המתרחש על המסך לבין הפגיעה בזכויות הפרט המתגלמת, למשל, בתיקון לחוק איסור האפליה
הביטוי “חזות ערבית” הטריד אותו, וכשתיקנתי ל”חזות מזרחית” הוא הוטרד יותר: אתה מנסה להתערב בעבודה שלי? אתה רוצה לומר שעצרתי אותך בגלל איך שאתה נראה, ולא בשל חשד ממשי? חדר משלנו, חלק שני
יש לה אלטר-אגו אשכנזייה, היא מאמינה שחיים בניו יורק ירגיעו את תחושת הפומו התמידית, והיא הכי רוצה שנערות מזרחיות יקראו את הספר החדש שלה. עם צאת ספרה “אז מי הגבר ומי האישה?” יעל משעלי מתארחת במדור
הן מנסור עבאס והן איתמר בן גביר מציעים לחברה הישראלית את שבירת המוסכמה של הקו הירוק, של פנים ישראלי-יהודי וחוץ ערבי. שניהם מייצגים את הפוליטיקה של אירועי “שומר החומות”, שבה אין הפרדה בין “ביטחון” ל”ביטחון פנים” ושלפיה אותו “פנים” הוא הוא המפתח להבנת החברה הישראלית כולה, בין הים לירדן
הפילהרמונית שיתפה פעולה עם יונתן קרת במופע שמשחזר שיח סטריאוטיפי גזעני ונמוך, ומציג (פיהוק) את הגבר המזרחי כחסר תרבות ואת האישה האשכנזייה כשער רחב וחנכני לתרבות הגבוהה
בטור ביקורת שכתבה נועה לימונה בהארץ, היא מתפעלת מהעוצמה של הנשים בסדרה “פריפריה אימפריה”, תוך התעלמות מהיותן מזרחיות ופספוס גמור של העובדה שהסדרה היא עדות טרגית למצב המזרחי