המחאה נגד “ישיבת משה” שהוקמה בלב שכונת מגורים ערבית ביפו נמשכת וגם הערב (ב’) תתקיים עצרת מחאה. אך האם יצליחו הפעילים לאחד את השורות? בעת האחרונה ככל שהפעילים האסלאמיים החלו לקחת תפקיד מרכזי במחאה, הפעילים החילונים – ערבים ויהודים – החלו להיעלם
רוב האזרחים אינם נהנים מהבטחת השוויון הדמוקרטי, אבל ליברל כמו זאב שטרנהל מבחין בזאת רק כאשר פוגעים במוסדות הפורמליים. כל עוד לא מעבירים חוקי גזע או חוקים אנטי דמוקרטיים, המוסדות הדמוקרטים יכולים להמשיך ולהפלות את רוב האזרחים
רועי חייך אליי ואיחל לי טיסה נעימה. המשכתי לפני שיקלוט ששכח לשאול איך קוראים לשכן של סבא רבא שלי. תמלול השיחה עם המאבטח הישראלי ברודוס מעלה שאלה או שתיים על הנפיצות הטמונה ביחסי יהודים-ערבים ועל מקדם הסיכון לעיכוב בשדה
אמריקה המשתנה משתקפת היטב בעונה הרביעית של ״כתום זה השחור החדש״, כאשר נשים בכלא ליצ׳פילד ממשיכות להיאבק באופנים שונים על התואר תלוי-האתניות ״אנושית״. זהירות, ספוילרים!
ועדת ביטון, ילדי תימן, תקציבי התרבות: השמאל היה יכול לייצג את האינטרסים של הציבור המזרחי, אבל במקום זאת הוא בוחר שוב ושוב להגן בכל הכוח על השבט שלו. בסופו של דבר, מי שנענה לקריאות הוא הימין
בימים האחרונים נשמעים קולותיהם של החצי-חצי, בני ובנות מוצא מזרחי ואשכנזי מעורב, הטוענים כנגד השיח המפלג והלא רלוונטי בעיניהם. מכתב משוסטרית עם עור חום, שמתעקשת לא לפזר אבקת סוכר מעל הגזענות
על האופן בו רעיונות מתחום הסטטיסטיקה והדמוגרפיה של החברה הישראלית חברו יחדיו לשיח אאוגני על ״מזרחים״ בשנות הארבעים. האם אותם רעיונות הם אלו שבין השאר סללו את הדרך למה שיקרה עשר שנים מאוחר יותר – האפשרות לחשוב שתינוק של משפחה ממוצא מסוים, ראוי שיימצא לו בית אצל משפחה מסוג אחר?
הרצח ההמוני במועדון גייז באורלנדו הביא זעם וכאב אדירים לקהילה הלהט״בית והזכיר לנו שהפשע הגדול, הרחב יותר, הוא הסדר הקיים שמתיר את דמנו. התשובה לכך היא מאבק סולידרי, בגאווה ובאהבה
מה הייתם אומרים על מבקר טלוויזיה שמשתמש בחוסר מודעות במילה ״פרחה״, טוען שהפוך זה קפה אשכנזי, רדוף על ידי שדים עדתיים שמדברים ב-ח׳ ו-ע׳ ובטוח שגנבו לו את המדינה?