המאבק לשחרורו של אברה מנגיסטו עולה קומה והמשפחה והפעילים מפנים מעתה את תביעותיהם לראש הממשלה וקוראים לציבור להצטרף. סיקור עצרת המחאה שהתקיימה אמש (א’) בירושלים, והעלתה שאלות על מידת מחויבותו של הציבור הישראלי, והלבן בפרט, למען אזרח שחור
תהליכים עדינים ומאומצים של חמש שנים, שהתקיימו בבית ספר אחד בשכונה מוחלשת אחת בהובלת מנהלת נחושה ומסורה אחת, ייגדעו בקרוב באחת – כשבאותו מקום ממש יוקם בית הספר של היהדות הרפורמית וימחק את בית הספר הקיים. הכל במסווה של הצלת השכונה
המצוקה של משפחת היורה מחברון מאוד מטרידה את ביבי, בעיקר בהקשר להישרדותו הפוליטית. ומה על המצוקה של משפחת מנגיסטו, שבנם אברה מוחזק למעלה משנה בשבי חמאס?
יוצאי אתיופיה יצאו שוב לרחובות כדי למחות על החלטת מח״ש לסגור את התיק בפרשת יוסף סלמסה ז״ל. מי שחושב שמקרה זה – לצד מקרים נוספים רבים של אלימות משטרתית, אפליה והשתקה – יגרמו לזעזוע ציבורי, נוכח שהמדינה ממשיכה לטמון ראשה בחול
הפעילות של הסוכנות היהודית בגונדר שבאתיופיה הפכה את המקום למעין מושבה קולוניאלית ישראלית, שבעיקר משרתת את המתנדבים וחווייתם ה״אותנטית״ ולא את המקומיים – שלא לדבר על תועפות של התנשאות, הון עתק שנשפך ופרויקטים מופרכים. ואף אחד לא מספר את האמת על העתיד השחור בישראל
אז למה הם מוחים? הסבר שיטתי ומעמיק למשבר הפנימי – בין הארגונים והדורות, והחיצוני – אל מול יחס הממשלה, שהוביל להתפרצות הקשה של מחאת יוצאי אתיופיה, ולקול החדש הנשמע בקהילה. וגם כמה עצות לשר הקליטה הטרי