ההכרה בזכות לקהילה יכולה לאפשר לליברליזם – שחטף כרטיס אדום על התנשאות, כוחניות, צביעות, זיהוי עם קפיטליזם חזירי וכו’ – לחזור למגרש המשחקים החברתי. ובשטח, לא בבג”ץ
הפרקטיקה והשיח של זכויות האדם התרחבו עם הזמן מתפיסה ליברלית צרה לתפיסות רחבות יותר. יש מי שמוצאים את האבולוציה הזאת מדאיגה, אך היא נגזרת מהשינוי בתנאים החברתיים-פוליטיים ולכן אין דרך חזרה. מבט אל לקחי העבר עוזר להבין את האתגר הנוכחי
ראשית הסיפור בבלוגר שמתעוור באופן פתאומי. הוא פונה לרופא עיניים, אולם זה אינו מוצא כל פגם בעיניו… מתי שמואלוף מתנדב להוליך את העיוור הרחק מעבר לווילה בג’ונגל, למחוז שבו לא יורים באספסוף ואצטלת האוניברסליות אינה מכסה על כל פשעים
שכונות הדרום לא התנגדו לזרים, הן התנגדו לשינוי כפוי ורחב-היקף במרחב הביתי שהופך אותו למרחב זר. ואת מלחמת ההישרדות הזאת ההיגיון הליברלי מסרב לתפוס. יריב מוהר על האיזון הראוי בין הזכות לקהילה לזכויות הפרט, והביקורת שצלחה על הפגנת הנגד לאירועים האלימים בתקווה
יוסי לונדין רואה את תפקיד החינוך הציבורי בהכוונת צעירים לאזרחות טובה ונאמנות למדינה. אבל החובה הראשונה של אזרח למדינתו היא החובה לשפוט אותה באופן מוסרי. תגובה של עידו גדעון
כל המאבקים המזרחיים בהיסטוריה הישראלית ביקשו להתממש כטענה פוליטית מפלגתית, וגם כיום יש לחתור לפעולה מעצבת מציאות שתצמצם את הפערים בהקצאת המשאבים, הנעשית על פי מפתח עדתי. מאיר עמור מתאר את האודיסיאה המזרחית ומשיב לכפיר כהן
משה שריקי על משמעות המושג “כבוד” כדבק המאחה בין פרספקטיבות שונות של קבוצות שונות על זכויות אדם, וההכרח להשקיע קצת פחות אנרגיה בניגוח המחבר/ת, התובנות ו/או המתודולוגיה לטובת קידום השיח לכדי מעשה. בעקבות נסים מזרחי ויוני אשפר
עצמאותנו הבלתי מוגבלת עולה בקנה אחד עם הגרסא המעוותת של ליברליזם פנאטי שאימצנו בששון: שכל אחד יעשה מה, כמה ואיך שהוא יכול בלי שיפריעו לו לממש את עצמו. ומי שחלש יותר – זב”שו. אורית קמיר בוחנת את שאלת ההסכמה בחגיגת העצמאות בחוף בוגרשוב
ציבור המזרחים בישראל נודע בשל חיבה פחותה לשיח זכויות האדם. האם ההסבר לכך נעוץ בהתנגשות בין הליברל האוניברסלי למזרחי הפרטיקולרי, כפי שטוען ניסים מזרחי? יוני אשפר מציע כיוונים נוספים, וגם בוחן את שדה זכויות האדם ואת עולמות המשמעות של הארגונים הפועלים לקדמן
התנגדותה של הסנגוריה הציבורית לחוק על איסור צריכת זנות נובע מליברליזם המקדש את חירות הפרט, ומתעלם מהפגיעה בחירות האחר, משום שהוא (בעיקר היא) משתייכת לקבוצה שקופה. תאמר מסאלחה על להטוטנות מושגית בשירות בעלי הכוח