אפשר לסכם את פועלה הציבורי של תנועת “אם תרצו” כך: חשיפתם של “חשודים” באנטי-ציונות והוקעתם כ”בוגדים”. אם ככה נראית ציונות, טל ניב גאה לעמוד מולם בראש מורם בבית המשפט
העמדה הליברלית ביחס לזנות היא עמדת הרוב, אך כמו כל הגמוניה היא שקופה ומופעיה הם מופעי המובן מאליו. כי מה בעצם ההבדל בין מכירת כליה למציצה בתחנה המרכזית? יונית נעמן על הצעת החוק לאיסור צריכת זנות
“למה כל פעם הבנים מעיפים אותנו?”, שאלתי את המורה לספורט. “אנחנו היינו פה קודם”. “זה לא מגרש גומי, זה מגרש כדורגל”, הוא אמר. “אבל בנים תמיד משחקים כדורגל ובנות משחקות גומי, אז הם תמיד יעיפו אותנו” אמרתי, “לא נכון”, הוא ענה, “גם את יכולה לשחק כדורגל”. טלי גולדרינג על התנגשות…
“הפירוש שלך למושג ליברלי הוא אדם התומך בסרבנות שירות בצה”ל או מאשים את ישראל בביצוע טיהור אתני”. קברניטי “אם תרצו” מבצעים קריאה צמודה בהרצאה של הנאשם. לא נגענו.
ישראל היא לא אי בלב ים, “הילידים” לא נעלמו מהמרחב, והתהליך הקולוניאלי הוא לא נחלת העבר. מוחמד ג’באלי על הבעייתיות בשיח הליברלי-דמוקרטי לגבי זכויות מיעוטים
לעתים אני עומדת חסרת אונים אל מול גילויי הפתעה או חיבה חסרות פרופורציות אליהן אני זוכה בגלל היותי אתיופית. כמה הערות על שחרור מהכלא התודעתי של הגזענות הליברלית
עד עכשיו הצליחו בעלי הדירות לחמוק מאחריות על מצבו של שוק הדיור, אך הגיעה העת לדבר על הורדת עלויות השכירות מטעמם כעל צו מוסרי. שבעה טיעונים שישמשו אותך במו”מ עם בעל/ת הבית
בשביל לקדם את מהלך הפללת לקוחות הזנות, יש לצאת מהפרדיגמה הליברלית ולהתייחס ברצינות לפרקטיקות האכיפה של החוק. הצעת החוק הנוכחית אינה אפקטיבית וסופה שתפגע בזונות עצמן
הקושי בהתמודדות הארגונים הפמיניסטיים המזרחיים עם סוגיית פלסטין נעוץ הן בחשש שהעיסוק יתפרש על-ידי הקרנות התומכות כחדירה לתחום אשכנזי בלעדי והן בגינוי מטעם הקהילה המזרחית. חלק שני