מנהיגי המחאה של הקיץ ביקשו לקדם אינטרסים מסוימים, ולא אפשרו שותפות מלאה למזרחים ולאנשי/נשות פריפריה. בתגובה, היו מי שהמשיכו לשתף פעולה והיו מי שהצביעו על הדיכוי ומחו נגדו. הני זובידה משיב לשרון שחף ונזכר בימים אחרים
מחאת הקיץ ביטאה ברגעים רבים רגש מעמדי ותפיסה מעמדית שזעזעו את אמות הסיפים של הקפיטליזם הישראלי. בחג הפסח הזה מצביע עמי וטורי, ממייסדי “כוח לעובדים”, על הסדקים המתרחבים והולכים בביצורים של שלטון ההון
השאלה, כעיקרון של חירות, היא פריבילגיה שאינה שמורה לעבדים, והיא אבן היסוד לחברת צדק חופשית. הרב קובי וייס על ארבע הקושיות כסמל ההתפכחות הגדולה של מחאת הקיץ
למרות שציבור גדול יצא לרחוב לצעוק די!, ידע ראש הממשלה שהדרך להעביר את האג’נדה הקפיטליסטית שלו היא לדבר על מלחמה. יעקב בן אפרת על ההיסטוריה המפוקפקת של ההתגייסות למען “המדינה”ֿ
מחלה של בת זוגה והבנה שאפשר לשכוח מסיוע של המדינה במקרים כאלה, הביאה את דנה ג. פלג להרהר ברצינות במערכת שלא תהיה שלא תלויה בחסדי הפריץ ובכסף שיש לו או אין לו לקנות את השלטון
אורי ניב מוצא את הפתרון ליוקר המחייה ולכמיהה לסולידריות עליהן דובר בקיץ האחרון בבית הדירות העירוני – משיתוף בעניינים טכניים וירוקים ועד מרחבים קהילתיים כמו פינות אורחים. וזה ממש לא סותר פרטיות
ליטל בר עונה לכל מי שקיבלו בית בירושה ושהוריהם מימנו להם את התואר הראשון, ובכל זאת תוהים למה לאם חד-הורית, שמלבד הדירה המתפרקת שאמא שלה קיבלה מהמדינה אין לה כלום, מגיע בית מהמדינה ולהם לא
ההתלהבות של גיא רולניק ואחרים מדו”ח ועדת הריכוזיות החזירה את איציק ספורטא למאה ה-19 – גם אז דיקלמו את המנטרה של שוק חופשי ותחרות. כדי לשבור את כוחם של בעלי ההון, זה ממש לא מספיק
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
