אז ב”הארץ” קוראים לערבים להצביע. אבל הנוכחות בכנסת יותר מזיקה לנו ממועילה. באב אל-שמס מוכיחה שיש דרכים אחרות – צריך להקים עוד עשרות ומאות כאלה כדי להיות מחוץ לבית השקרים הישראלי
בשבועות האחרונים שאלו אותנו לא מעט פעמים בניסוחים שונים, למה התחברות-תראבוט לא מקימה רשימה לבחירות. לפניכם תשובה ארוכה המסבירה מדוע בחרנו להיות חלק מחד”ש ולמה אנחנו עדיין עומדים מאחורי בחירה זו, תוך ניסיון לחזק ולהנכיח בזירות שונות את קיומה של מנהיגות שמאלית עממית, ערבית ויהודית-מזרחית
אז הפרחה המזרחית עשתה פדיחה כשהחליטה לשיר לביבי, והשמאל מיהר לקפוץ על זה. מעניין מה היה קורה אם שרית חדד היתה שרה באירוע של מרצ. ואם השמאל רוצה קו אל האושר לסלול, שיתחיל ללכת עד הסוף עם ההבטחות והאמירות שלו
דיון מתגלגל סביב זהויות וקדימויות פוליטיות עקב מפגש בין אג’נדה מזרחית למעמדית בחוג בית של דעם, מעלה לסדר היום את האתגר החשוב ביותר בישראל כיום: יצירת גשר בין פוליטיקה מעמדית לפוליטיקה של דיכוי אתני, מגדרי ולאומי
עיון בתוכניתה של העבודה “לכלכלה הוגנת” מגלה עד כמה צדקה יחימוביץ’ כשטענה שמפלגתה אינה מפלגת שמאל. אולם בשונה מכוונת המשוררת, עובדה זו ניכרת קודם כל בהתנכרות למחצית הענייה של אזרחי ישראל
מה ששזר בין כל הסיפורים על בימת כנס “נשים בפעולה” היה האופן שבו מנגנוני הדיכוי משתמשים כולם באלימות מינית, באיום גופני, במילים ובמגע בלתי-רצויים, כחלק מהפעלת הכוח והמשטור של נשים. אולם אפילו יותר חזקה מחוויית הדיכוי, הייתה חוויית המאבק וההתנגדות