בימים שבהם שיקולים כמו-הוליוודיים קובעים את סדר היום של הבוחרים, שמתלבטים למי להצביע ולא על מה ולמה להצביע, כדאי לחשוב מה תפקידן של מפלגות ערביות בכנסת ומה כדאי לעשות על מנת שהייצוג הערבי לא יהיה דחליל ביורוקרטי
כ-1,100 צעירים נרצחו בחברה הערבית משנת 2000 עד היום, אך סיפורם וסיפורה של החברה שבתוכה הם חיו ומתו אפוף שתיקה. שירו החדש “סלאם יא סאחבי” מאלץ אותנו לפקוח עיניים
הטענה שחברי הכנסת הערבים לא פועלים למען שיפור מעמד האוכלוסייה הערבית ולכן מצבה ירוד כרוכה בהתעלמות מאחריות המדינה ונשענת על שקרים ממוחזרים ובלתי מבוססים שתכליתם לקבע את המצב הקיים
מה שקרה השבוע ביפו ובחיפה ממחיש כיצד המשטרה הפנימה שמותר לה לעשות הכל כולל הכל כדי למנוע מחאה פלסטינית. וזה כמובן לא נעצר בדרג המדיני – זה גם הלך הרוח בחברה הישראלית
מהאשכנזיאדה של מרצ ועד המפלגות החרדיות, הפוליטיקה הישראלית היא סקטוריאלית. עלינו להתייחס לשמאל ולימין כאחד בעיניים ספקניות ולפעול אך ורק כדי למקסם את רווחינו הכלכליים והחברתיים