• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

תיק פתוח מחוסר עניין לציבור

שאלות נוקבות שנשאלו בעקבות אסטרטגיית התקיפה הכוללנית ב”עופרת יצוקה”, נותרו ללא מענה גם אחרי “עמוד ענן”
חגי אלעד

לפני כמעט ארבע שנים, בחמשת הימים הראשונים למתקפה הצבאית על רצועת עזה (27-31 בדצמבר 2008), נהרגו למעלה מ-400 פלסטינים. הם נפגעו במאות תקיפות מהאוויר, לפני שהחל הירי הארטילרי על הרצועה ולפני המתקפה הקרקעית. חלק מהנפגעים היו חמושים, אבל חלק גדול מהם, ששיעורו המדויק שנוי במחלוקת, היו אזרחים לא מעורבים. עמודי הנתונים של “בצלם” מפרטים מאות שמות; הנה אחד: “תאמר חסן עלי אל-אח’רס, בן 5, תושב עזה, נהרג ב-27.12.2008 בעזה, מהפצצה ממטוס קרב. נהרג בעת שהיה בדרכו לביתו. לא השתתף בלחימה”.

החודש, בראשית מבצע “עמוד ענן”, במאות תקיפות מהאוויר על רצועת עזה במשך אותו פרק זמן – חמישה ימים – מספר ההרוגים, ובכללם חמושים ואזרחים לא מעורבים, היה קטן פי חמש. ועדיין, מספר הנפגעים מבין האזרחים הלא מעורבים מזעזע. אף כי מספר הנפגעים ב”עמוד ענן” נמוך יחסית למספר ב”עופרת יצוקה” אין בנתונים אלו בכדי לנחם אף משפחה או בכדי לסייע לפצועים הרבים. אבל יש בנתונים אלו בכדי להעלות מחדש שאלות שנשאלו במהלך ולאחר “עופרת יצוקה”, ואשר עד כה, גם בחלוף ארבע שנים, נותרו ללא מענה.

הפרשן הצבאי של ערוץ 2, רוני דניאל, הלין בשידור במהלך “עמוד ענן” על כי “חסר לו הדאחיה של ביירות גם בעזה”. התלהמות שוביניסטית של פרשן צבאי לחוד, ואסטרטגיה נבחרת של צבא לחוד; אלא שלפני ארבע שנים לא היה זה פרשן צבאי שהתרפק על השטחת שכונה עירונית שלמה או מחיקתה, אלא מפקד בכיר בצבא. כך האלוף גדי אייזנקוט בראיון מאוקטובר 2008 (פחות משלושה חודשים לפני “עופרת יצוקה”) בו הציג את מה שכינה “דוקטרינת הדאחייה“: “נפעיל כוח לא פרופורציונאלי ונגרום שם נזק והרס אדירים”.

במילים אחרות, נשאלת השאלה האם דברים שנאמרו בשידור בנובמבר 2012 על ידי פרשן צבאי היו “רק” בגדר משאלה לעתיד, או שמא הדברים היוו בפועל גם התרפקות נוסטלגית על “דוקטרינה” שהצבא כבר בעצם ביצע בינואר 2009.

בעקבות “עופרת יצוקה” עלו חשדות ונשאלו שאלות בנוגע לאסטרטגיית תקיפה כוללנית שאינה מבחינה בין אזרחים ללוחמים, לפגיעה אסורה במבני ממשל אזרחיים לשם קידום יעדים פוליטיים, לפגיעה בתשתיות ועוד. אלו החשדות שכאשר ארגוני זכויות אדם העלו אותם לפני ארבע שנים, הם הואשמו בשיתוף פעולה עם האויב; אלו השאלות שהצבא, בהתנהלותו בפועל במבצע הנוכחי, מוכיח כי היו במקומן; אלו גם אלו נותרו עד היום ואף ביתר שאת ללא מענה.

לקריאה נוספת:

עוד על מבצע “עמוד ענן”

מאמרים נוספים של חגי אלעד

כנראה שיעניין אותך גם: