זה לא היום שלו

בסיעת “ישראל ביתנו” יוזמים החל מאתמול את ועדת החקירה בכנסת הבאה, שתעסוק במקורות כספי המימון של רוסיה (זכויות היוצרים שייכות לטוקבקיסט אנונימי ב-ynet, בתוך שטף התגובות הגזעני והלאומני השגרתי ברשת אפשר לאתר לעתים רחוקות הברקה). זאת לאחר שנשיא רוסיה דמיטרי מדוודב הכריז אתמול בביקורו כי “רוסיה תמשיך לתמוך בזכות הפלסטינים למדינה עצמאית שבירתה מזרח ירושלים”. אכן, מדובר באותה רוסיה שליברמן ביסס עליה את אסטרטגיית מדיניות החוץ הייחודית שלו כבעלת ברית לישראל, בניגוד למדיניות החוץ שנשענה על וושינגטון כשותפה היסטורית, ובאותם פוטין ומדוודב שאותם כינה ליברמן “מנהיגים צעירים וכריזמטיים”.

המדיניות הבריונית של שר החוץ שלנו נכשלה כשלון חרוץ, שכן רוסיה לא זו בלבד שהתנערה מעמדותיו אלא אימצה את עמדות “שלום עכשיו” ו”בצלם”, כשהצטרפה למדינות אמריקה הלטינית שהכריזו בזו אחר זו בחודשים האחרונים באופן חד צדדי על הכרה במדינה הפלסטינית. לא פלא שאתמול נשמעו צהלות בקרב ההנהגה הפלסטינית ברמאללה, שם הכריז סאיב עריקאת כי דבריו של מדוודב  מהווים “מהלך היסטורי ויום שהפלסטינים יהיו גאים בו עוד זמן רב”.

במשרד החוץ שררה אתמול מבוכה רבה והאצבע המאשימה הופנתה לעבר עובדי משרד החוץ השובתים לנוכח תנאי העבודה המחפירים שבהם הם מועסקים. אני חייב להודות שבעניין השביתה אני מצוי בדילמה, מצד אחד אני תומך, כמובן, במאבקם של עובדי משרד החוץ ומקווה ששביתתם תישא פרי ותסתיים בהסכם המיטיב את תנאיהם, ואילו מצד שני להמשך השביתה יתרונות עצומים, המחבלים במדיניות החוץ ההרסנית של ליברמן ומקדמים מאד את התהליך המדיני לכינון מדינה פלסטינית. פתרון אפשרי לדילמה הזו יכול להתממש בהקמת קרן שביתה שתמומן על-ידי ארצות הברית, מדינות האיחוד האירופי ומדינות אחרות שממנה ישולמו השכר ותנאי העבודה הנלווים המלאים של עובדי משרד החוץ עד לחתימתו של הסכם בינינו לבין הפלסטינים.

בכלל, יום רע עבר אתמול על אביגדור ליברמן. ראש הממשלה אימץ את המלצות ועדת ששינסקי בעניין תמלוגי הגז, המלצות נגדם נלחמו בחירוף נפש נושא כליו, שר התשתיות עוזי לנדאו, המשמש כלוביסט הבכיר של חברות הגז, וחברי סיעתו האנונימיים. לכאורה, הגדלת התמלוגים לקופת המדינה יכולה לשמש את צרכיהם של מצביעי “ישראל ביתנו” שברובם נמצאים בעשירונים התחתונים של החברה הישראלית וזקוקים לשירותים החברתיים ולרשת הביטחון הסוציאלית המתדלדלים שהיא מספקת.

אולם החבורה הפרלמנטרית, שבראשה עומד פוליטיקאי הקשור בטבורו לבעלי הון, פועלת כנציגתם הנאמנה של בעלי הון ידועים כטייקוני הגז ובעלי הון עלומים שקשריהם לשר החוץ נחשפים מעת לעת בתחקירים עיתונאיים. חלק מהטייקונים הללו הזרימו בשלוש השנים האחרונות שבעה מיליון לחברה בבעלות בלעדית של מיכל ליברמן, הבת המוכשרת באופן יוצא מן הכלל, שכבר בהיותה בת 21 הוקמה על שמה חברה שצברה הון עצום כל כך. על כל השחיתות והאלימות האנטי-דמוקרטית מטעמם של הפרלמנטרים מכסה מעטה דק של  פטריוטיות לאומנית וגזענית.