הבשורה עפ"י פירון: קבורת החינוך הציבורי

לפני כמה ימים פרסם משרד החינוך טיוטת חוזר מנכ"ל המסדיר ומרחיב את האפשרות לגבות תשלומי הורים ושכר לימוד בבתי הספר. פרסום זה נעשה כתגובה לעתירה של הורים מארבעה בתי ספר בדלניים בירושלים הגובים תשלומי הורים גבוהים עבור תוכניות לימוד ייחודיות והוראה בקבוצות קטנות, ומבקשים מבית המשפט להתיר להם להמשיך שלא להפחית את התשלומים כפי שהורה משרד החינוך.

חוזר המנכ"ל החדש משקף מהפך במדיניות הרשמית של משרד החינוך, שכן הוא מרחיב מאד את אפשרותם של בתי ספר להנהיג תוכניות לימוד ולימודי מגמה בתשלום. הסכומים מגיעים לאלפי שקלים בשנה וגבוהים במיוחד בחינוך הממלכתי-דתי. ההנחיות החדשות ממסדות מגמה של הפרטה זוחלת ששוררת במערכת החינוך מזה שנים ויוצרת מסלולי לימוד מועדפים לתלמידים מבוססים לצד הדרה של תלמידים ממשפחות מעוטות משאבים, שאינן יכולות לעמוד בתשלום. מדובר בשח"פ (שירותי חינוך פרטיים) הניתנים בתוך מערכת החינוך הציבורית לבעלי אמצעים, בדומה לשר"פ ברפואה.

במהלך השנים הרחיב משרד החינוך את היקף מקצועות החובה והכניס שיטות מדידה והערכה המבוססות על מבחני הישגים אינטנסיביים בהם ממוקדת הלמידה. השטף הגדול של בתי ספר ייחודיים וניסויים ושל תוכניות לימוד נוספות נוצר על ידי קבוצות הורים מבוססות, שמאסו בתכנים ובצורות הלמידה השגרתיות של מערכת החינוך, במירוץ להישגים ובדיכוי היצירתיות לטובת למידה ממוקדת למבחנים. הפתרון שנמצא, בעידוד משרד החינוך, הוא חדשנות ויצירתיות במימון הורים, בדמות שירותי חינוך פרטיים בלב המערכת הציבורית. בנוסף, עודד המשרד העברת בתי ספר והקמתם לרשתות פרטיות. כך ההפרטה הפכה לאסטרטגיה המרכזית לשיפור החינוך הציבורי תוך נטישת השאיפה לשוויון הזדמנויות בחינוך וריקון מתוכן של חוק חינוך חינם.

עוד לפני פרסום החוזר החדש, קבע משרד החינוך שורת נהלים שאמורה לכאורה להגן על תלמידים מעוטי יכולת כגון האיסור למיין תלמידים, האיסור למנוע קבלת תלמיד מסיבות כלכליות ועוד. אולם משרד החינוך לא אכף מעולם נהלים אלה, ובפועל בתי ספר ממיינים תלמידים כעניין שבשגרה ומקימים מנגנון סינון כפול – כלכלי ואקדמי. התוצאה היא שבחירה ומסלולי לימוד מגוונים הם נחלתה של קבוצת תלמידים קטנה בעלי הישגים גבוהים וממון.

מיסוד שירותי החינוך הפרטיים בתוך מערכת החינוך הציבורית מפורר את התשתית האוניברסאלית של החינוך הציבורי וחותר תחת השאיפה לקדם את כלל התלמידים בישראל. בנוסף, הוא מאיץ את מגמות ההתבדלות המעמדית, האתנית והתרבותית. במצב זה, אין זה מפתיע שישראל מובילה בקרב מדינות ה-OECD בפערי ההישגים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות. הפתרון למצב זה לא חייב להיות שירותי חינוך פרטיים ובתי ספר בדלניים. נזכיר כאן כי מערכות חינוך ציבוריות משובחות מתקיימות במרבית מדינות אירופה, ושיעור תשלומי ההורים בהן נמוך בהרבה מתשלומי ההורים בישראל.

הפתרון מצוי בהטמעת יצירתיות וחדשנות במערכת הציבורית – ללא יצירת מסלולים מועדפים לתלמידים מבתים מבוססים. יש לערוך שינוי עמוק במבנה תכנית הלימודים ובצורת הלימוד. הדבר מצריך צמצום משמעותי של תוכנית היסוד (ליבה) ומתן אוטונומיה לבתי ספר לקיים תוכניות ומסלולים ייחודיים ביתרת השעות. יש לאפשר לקהילת בית הספר להשפיע על התכנים, וכל זאת במימון ציבורי ולא במימון הורים. בחינוך העל-יסודי נדרש צמצום של היקף בחינות הבגרות במקצועות היסוד ומתן אפשרות ללמוד מגוון גדול של מגמות ולהיבחן בהן.

שיטת ההערכה המבוססת על אין-סוף מבחנים בכל שלבי הלימוד, היוצרת מירוץ מתיש עבור התלמידים ועבור הוריהם, צריכה אף היא להשתנות ולכלול משימות אחרות כגון עבודות, פרויקטים מעשיים וכדומה. לבסוף, יעדה המרכזי של מערכת החינוך חייב להיות קידום כלל התלמידים ללא קשר ליכולתם ולרקע הכלכלי-חברתי ממנו באו. לשם כך יש לבטל את מנגנוני המיון המתקיימים היום כבר בשלב בית הספר היסודי, לעבור למבנה של כיתות הטרוגניות, תוך תגבור התלמידים המתקשים כחלק בלתי נפרד ממערך הלימודים בבית הספר.

עקרונות אלה שנשמעים בישראל כחלום רחוק או כהזיה הם למעשה מאפיינים של מערכות חינוך מובילות מבחינת הישגים, יצירתיות ופערים קטנים בין תלמידים, כגון מערכת החינוך בפינלנד.

בימים אלה מתארגנת קואליציה של ארגונים (מרכז אדוה, הל"ה, האגודה לזכויות האזרח, הקליניקות המשפטיות לחינוך במכללת רמת גן ובאוניברסיטת חיפה, ידיד) בפנייה לשר החינוך לבטל את טיוטת חוזר המנכ"ל שפורסם, ובמטרה להעלות את העניין לדיון ציבורי רחב. אנו קוראים לכל מי שמתנגד למהלך ההפרטה המתוכנן לנצל את זכות התגובה של הציבור ולהגיש התנגדות לטיוטת החוזר כאן: [email protected]

נוגה דגן-בוזגלו היא חוקרת במרכז אדוה ויועצת משפטית בהל"ה למען החינוך בשכונות ובעיירות פיתוח